על פי דיני הירושה החלים בישראל, העברת ירושה לאחר מותו של המוריש מתבצעת על פי הוראות הצוואה שהותיר אחריו, ואם לא קיימת צוואה מועברת הירושה לקרובי משפחתו של המנוח בהתאם למידת הקרבה אליו. ברוב המכריע של המקרים, מטבע הדברים הזוכים בעזבונו של אדם אשר הלך לעולמו הם בן זוגו וילדיו, בהתאם להוראות חוק הירושה.


רשימת היורשים על פי דין הכלולה בחוק הירושה מבוססת על ההכרה בזכותם של קרובי המשפחה הקרובים ביותר למנוח לקבל לידיהם את עזבונו, לרבות רכוש, חסכונות, זכויות סוציאליות וכספים שונים שצבר במהלך חייו, ונקבעה בעיקר בגין מקרים שבהם לא ניתן להעביר את הירושה על פי הוראות צוואה, בין שהמנוח כלל לא ערך צוואה ובין שהותיר צוואה אך מסיבות שונות בוטל תוקפה המשפטי.


מטרתה של העברת הירושה על פי הוראות צוואה היא לממש ולהבטיח את רצונו האחרון של המוריש כפי שהוא מתבטא. מסיבה זו, ההנחה הבסיסית היא שזכויות הירושה הראשוניות שייכות לבן הזוג וילדיו של המנוח במקרים שבהם לא ניתן לפעול על פי הוראות צוואה, והם אלו שיקבלו עדיפות בתיקים המגיעים להכרעה בבתי המשפט. אולם מי יזכה בירושה כאשר המנוח הלך לעולמו מבלי להשאיר אחריו בן זוג או ילדים?


הוראות חוק הירושה כשאין ילדים


במקרים שבהם ישנם ילדים ובן זוג הזכאים בירושת המנוח, הם יחלקו בעיזבון באופן שווה ביניהם. כאשר המנוח הלך לעולמו ולא השאיר אחריו צאצאים, בן זוגו זכאי לקבל את הירושה כמעט אוטומטית, ובלבד שבני הזוג היו נשואים או ידועים בציבור, אם כי כדי לקבל זכויות ירושה עבור ידועים בציבור לעתים נדרש להוכיח כי השניים אכן קיימו קשר זוגי ורציני, למשל שניהלו משק בית משותף או התגוררו תחת אותה קורת גג. ואם המנוח הלך לעולמו ללא ילדים וללא בן זוג?


חלוקת ירושה של רווק ללא צוואה


אם מדובר באדם שנפטר ללא ילדים ומבלי שהיה נשוי או קיים קשר זוגי מחייב, חוק הירושה קובע את זהותם של היורשים הבאים בתור, הכול בהתאם למידת הקרבה ולמעגלי הקרבה שלהם לנפטר. תחילה זכויות הירושה עוברות להורי המנוח, אם הם עדיין בין החיים, לילדיהם האחרים של ההורים, או במילים אחרות לאחיו של המנוח, וכן לילדיהם של האחים, כלומר לאחיינים.


לאחר מכן, במקרה שכל בני המשפחה מקרבה זו אינם בין החיים או פסולים מלקבל את הירושה מכל סיבה שהיא, המעגל המשפחתי הבא בתור הוא הדודים ובני הדודים.


חשוב לציין כי ניתן משקל רב לקשר הדם הקרוב ביותר אל המוריש, ובתי המשפט מתבססים על עקרון הדם בבואם להכריע לגבי גורלה של ירושה ומטים את הכף לטובת היורשים עם קשר הדם הקרוב ביותר למנוח. גם אם המוריש וקרוב המשפחה לא היו בקשר, יחסיהם לא היו קרובים או אפילו אם היה ביניהם סכסוך עמוק, במרבית המקרים זה לא יהווה שיקול של ממש במכלול השיקולים. עובדה זו כמובן עלולה ליצור סכסוכי ירושה מרים, כאשר ישנם אנשים ללא קשרי דם כלל או עם קרבה משפחתית מרוחקת יותר, אשר קיימו יחסים קרובים יותר עם המנוח.


באילו מקרים העיזבון לא יעבור לקרובי המשפחה?


במקרים חריגים וקיצוניים תישלל זכותם של היורשים לקבל את הירושה למרות עקרון הדם הנהוג בישראל. למשל, כאשר קיימות הוכחות חד משמעיות כי קרוב המשפחה עם זכויות הירושה היה קשור באופן ישיר לפטירתו של המוריש.

 

יש לך שאלה?

פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


גם אם קרוב המשפחה פעל כדי להעלים את הצוואה, באופן עקיף או באופן ישיר, הוא לא יזכה לרשת את המנוח. כמו כן, אם היורש היה מעורב בכל פעילות לא הולמת או לא חוקית, בית המשפט רשאי לנשל אותו מהירושה, ואף אם הוכח מעבר לכל ספק כי המוריש לא היה מעוניין כי אותו יורש יזכה בירושתו.