הכרה בזוגיות ובהשלכות המשפטיות המלוות לכך נדונה רבות בפסיקת בתי המשפט, בכל הנוגע לזוגיות ללא נישואין. באופן עקרוני, כדי לקבל הכרה כידועים בציבור נדרשים להתמלא שני תנאים בסיסיים: שבני הזוג ניהלו יחדיו משק בית וכן שניהלו חיי משפחה וקשר זוגי כזוג נשוי, כלומר קיימו יחסים אינטימיים, יצאו לבילויים משותפים וכדומה.


עם זאת, בתי המשפט מתייחסים גם למכלול של תנאים סובייקטיביים לצורך הכרה בידועים בציבור, כגון איך בני הזוג עצמם ראו את הקשר ביניהם, מהו מצבם הכלכלי, במה הם עוסקים, מהי השכלתם, מהו גילם, מהי השקפת העולם שלהם ועוד ועוד.


מגורים משותפים יכולים להוות ראיה משמעותית לקיום משק בית משותף, ולעתים מגורים משותפים של מספר חודשים מספיקים כדי להוכיח את היות בני הזוג ידועים בציבור, אך גם במקרים שבהם בני הזוג בחרו שלא להתגורר באותו הבית, ניתן להכיר בהם כידועים בציבור.


מה המשמעות להכרה בבני זוג כידועים בציבור?


יש השלכות רבות על הכרה בזוגיות כמערכת יחסים של ידועים בציבור, כמו גם על אי הכרה, בתחומים רבים בדיני המשפחה, החל מהסדרת הקשר הזוגי מבחינה משפטית בכל הנוגע לרכוש וחלוקתו, זכויות שונות בקרנות הפנסיה ובביטוח הלאומי, זכויות וחובות במקרה של פרידה כגון מזונות והסדרי ראייה, זכויות ירושה במקרה של פטירת אחד מבני הזוג ועוד. חוקים רבים מסדירים את זכויותיהם וחובותיהם השונות של ידועים מציבור, למשל חוק הירושה וחוק הביטוח הלאומי.


איך ניתן להוכיח שבני הזוג הם ידועים בציבור ללא מגורים משותפים?


בחקיקה המתייחסת לידועים בציבור, אחד התנאים להכרה בהם היא המגורים המשותפים תחת אותה קורת גג. עם זאת, לא מדובר בתנאי הכרחי, וככל שיותר ויותר אנשים בוחרים לנהל מערכת יחסים זוגית מבלי להינשא ואף מבלי להתגורר ביחד, כך עם השנים מתרככת התפיסה של בתי המשפט בנושא זה, ואמנם ניתן להכיר בידועים בציבור גם מבלי שיתגוררו ביחד.


בכל מקרה שקיימת מחלוקת בדבר ההכרה בידועים בציבור, מי שטוען לקבלת המעמד המשפטי הזה צריך להוכיח את טענתו. הכוונה היא שעליו להוכיח את ניהול משק הבית המשותף ואת חיי המשפחה שניהלו בני הזוג.


בפסיקה שנדונה בבית המשפט העליון, הוכרו בני זוג כידועים בציבור אף על פי שהחליטו לחיות בדירות נפרדות, וחילקו את זמנם בין שתי הדירות הללו. במקרה אחר המגורים המשותפים לא היוו אופציה ריאלית בשל מחלה שממנה סבלה האישה, אך מכיוון שבני הזוג עדיין ניהלו משק בית וחיי משפחה, הם הוכרו כידועים בציבור.


במקרה אחר, אישה אשר בן זוגה נפטר ביקשה לקבל קצבת שאירים מהביטוח הלאומי כאלמנתו, אף על פי שלא היו נשואים. אחרי שהביטוח הלאומי דחה את בקשתה משום שגילה כי לא התגוררו ביחד, היא פנתה לבית המשפט.


בדיונים המשפטיים התגלה כי אמנם התגוררו בבתים נפרדים אך סמוכים מאוד זה לזה, וכן כי בני הזוג נהגו לערוך קניות משותפות ולהגיע יחדיו לאירועים משפחתיים. מלבד זאת, המנוח הותיר אחריו צוואה שבה הותיר חצי מירושתו לבת זוגו.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות ידועים בציבור והורות משותפת


יש להתאים את הפסיקה למציאות החיים, קבע בית המשפט, ומאחר שמדובר היה בזוג לא צעיר, הגיוני שבחרו לשמור על שתי הדירות בבעלותם. תביעתה של האישה התקבלה ובית המשפט הורה לביטוח הלאומי לשלם לה קצבת שאירים.