רק בשנת 1996 הוסדר בישראל נושא הפונדקאות בחקיקה מפורשת, במסגרת חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), או בשמו המקוצר חוק הפונדקאות. חקיקתו הפכה את ישראל לאחת המדינות הראשונות והיחידות בעולם המערבי שהחליטו להסדיר את נושא הפונדקאות באמצעות חוק מפורש.
במסגרת החוק הוחלט שרשויות המדינה יהיו מעורבות בכל תהליך פונדקאות, ויבחנו כל מקרה ומקרה לגופו. נקבעו תנאים לגבי הזוגות שיורשו לעבור את ההליך: זוגות הטרוסקסואליים בלבד (אישה וגבר) תושבי ישראל, כאשר האישה אינה מבוגרת יותר מ-50 שנה והגבר עוד לא חגג את יום הולדתו ה-58, יוכלו להגיש בקשה לוועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות שתכלול מומחים בתחומים שונים כגון רופאים, משפטנים, אנשי דת, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
לבקשה יצרפו בני הזוג מסמכים רפואיים המוכיחים כי הם אינם יכולים, מבחינה רפואית, להתעבר או לשאת את ההריון עצמו. אחרי האישור העקרוני של הוועדה, יוכלו בני הזוג לאתר אם פונדקאית, אשר גם לגביה נקבעו תנאים במסגרת החוק.
איתור הפונדקאית המתאימה ביותר
זהו אחד השלבים המורכבים ביותר במסגרת הליך הפונדקאות, גם מהפן הרגשי: מאחר שהאם הפונדקאית וההורים המיועדים צפויים להיכנס לפרויקט משותף שיימשך לכל הפחות תשעה חודשים, יש חשיבות משמעותית לבחירת אם פונדקאית מתאימה, כאשר גם לפונדקאית עצמה ולהחלטותיה לגבי ההורים המיועדים ניתן משקל רב.
אחרי מציאת הפונדקאית וווידוא התאמה בינה לבין ההורים, הצדדים יתחמו ביניהם על הסכם משפטי מחייב שיכלול את כל השלבים של ההליך המשותף, החל מהכניסה להריון ועד לאחר הלידה המיוחלת. ההסכם צריך לעבור אישור נוסף של הוועדה. בדרך כלל, בתוך תקופה של חודשיים יקבל ההסכם את האישור המשפטי הנדרש, ולאחר מכן יוכלו הצדדים להתקדם בהליך.
באילו תנאים צריכה לעמוד אם פונדקאית?
החוק קובע קריטריונים ברורים שבהם הפונדקאית צריכה לעמוד: בראש ובראשונה, אסורה קרבה גנטית בינה לבין ההורים לעתיד, כלומר אסור שיהיה קשר משפחתי בין הפונדקאית המיועדת לבין ההורים. כמו כן, כדי למנוע קשר גנטי בין הפונדקאית לתינוק, אסור לקבל תרומת ביצית מהפונדקאית אלא רק מאישה אחרת, בין היתר כדי למנוע מצב שבו הפונדקאית תוכל להתחרט בכל הנוגע למסירת התינוק להוריו.
במסגרת ההליך תעבור הפונדקאית המיועדת בדיקות גנטיות ובדיקות רפואיות שונות, מבדקים פסיכולוגיים ובדיקה על ידי רופא נשים. אחרי שתתברר ההתאמה, במסגרת ההסכם המשפטי עם ההורים תחתום הפונדקאית על ויתור זכויות הוריות בכל הנוגע ליילוד.
באופן עקרוני, בשל קשיים מבחינה הלכתית, בעבר נאסר על נשים נשואות לשמש פונדקאיות, והיה ניתן אישור רק לחד הוריות, גרושות או אלמנות לעבור את ההליך. אולם בשל מחסור בנשים פונדקאיות החלו להתקבל אישורים גם עבור נשים נשואות.
גילה של האם הפונדקאית צריך להיות בין 22 ל-38, מצבה הבריאותי הכללי צריך להיות תקין, היא צריכה להיות שייכת לאותה דת שאליה שייכים ההורים המיועדים, וכן להיות אם לילד אחד לכל הפחות, ולכל היותר לשלושה ילדים אשר גילם מעל שנה. אם היא עברה יותר מניתוח קיסרי אחד, היא לא תוכל לשמש פונדקאית.
יש לך שאלה?
חשוב לדעת שלאם הפונדקאית שמורה זכות החרטה גם לאחר החתימה על ההסכם, כל עוד הנסיבות השתנו באופן המצדיק זאת. כמובן, גם אם תתחרט, הביצית המופרית תמשיך להיות שייכת להורים הביולוגיים בלבד, והם יוכלו לאתר אם פונדקאית חדשה.