מטרה מרכזית של דיני העבודה הישראליים, הן בחקיקה והן בפסיקה, היא הגנה על ציבור העובדים, אשר נתפסים כצד החלש ביחסי העבודה מול המעביד. תחולת דיני העבודה מתפרסת על כל תקופת העבודה ואף לאחריה, החל מקבלת העובד למקום העבודה ועד לשלבי סיום יחסי העבודה.
חוק שעות עבודה ומנוחה הוא אחד החוקים המשמעותיים והחשובים ביותר בתחום דיני העבודה. חוק זה מגביל את מספר השעות אשר עובד יכול לעבוד בהן וקובע ימי מנוחה שבועיים. כמו כן, קובע החוק את אופן תשלום השכר עבור שעות נוספות.
בבסיס החוק עומדות מספר מטרות, בעיקרן הגנה על זכויות ומניעת ניצול העובדים ומתן זמן לעובדים לקיום חיים פרטיים. על אף מטרות חשובות אלה ועל אף היות החוק חלק מחקיקת מגן, סעיף 30 קובע חריגים לתחולת החוק. הסעיף מונה מספר מקרים שבהם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחולו על העובד. מאמר זה יסקור אחד מהחריגים המוגדרים בסעיף 30- משרת אמון אישי.
מדוע משרת אמון אישי מהווה חריג לתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה?
הרעיון בבסיס החרגת משרות אמון אישי מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה הוא כי משרות אמון אישי הן משרות מיוחדות, אשר לצורך ביצוען מקנה המעביד לעובד חופש פעולה מאד רחב, עצמאות בקבלת החלטות ובביצוען, באופן המצריך עבודה בפרקי זמן לא מוגדרים ולא מפוקחים. על כן, על העסקת עובדים כאלה לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה.
מהי משרת אמון אישי?
השאלה מהי משרת אמון אישי עולה לא מעט בבתי המשפט, שכן מעסיקים רבים מגדירים את משרות עובדיהם כמשרות אמון אישי כדי לחמוק מתשלום עבור שעות נוספות, לעתים קרובות, באופן פסול. הפסיקה במהלך השנים קבעה מבחנים שונים אשר מסייעים לקבוע האם משרתו של פלוני היא משרת אמון אישי ואם לאו.
חשוב לציין, כי בתי המשפט משתדלים לפרש את החריגים לתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה בצמצום, מתוקף היות חוק שעות עבודה ומנוחה חוק מגן בעל חשיבות חברתית סוציאלית רבה. המבחן לבחינת משרת אמון אישי הוא מבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. כמו כן, ניתן לומר כי בכל משרה חב העובד חובת אמון מסוימת למעביד. אין בכך כדי לפטור את המעביד מתשלום שעות נוספות לעובד, שכן כדי להיכנס לגדר החריג לחוק שעות עבודה ומנוחה, על המשרה לדרוש מידה מיוחדת של אמון אישי.
מהם הסממנים למשרת אמון אישי?
• עובד בכיר בשכר גבוה המוטלת עליו אחריות מיוחדת, בהתאמה לאמון האישי המיוחד אותו הוא מקבל, למשל מנכ"ל חברה, יועץ משפטי וכדומה. סממנים אלה יבחנו לפי נסיבות כל מקרה ומקרה.
• שכר גבוה גם כאשר לא מדובר בתפקיד ניהולי בכיר מהווה סממן לכך שהמשרה דורשת מידה מיוחדת של אמון אישי, במיוחד כאשר השכר הוא גבוה ביחס לעובדים אחרים באותו תפקיד.
• העובד שותף למידע סודי או רגיש של המעביד- כאשר מדובר במידע אשר מעטים יודעים אותו. עורך דין של חברה יכול שידע פרטים שכאלה ויכול שלא.
• אחריות מיוחדת ועצמאות בקבלת החלטות חשובות.
• זיקה קרובה לבעל תפקיד ניהולי בחברה- אשר עשויה להתאפיין בידיעת מידע רגיש ובשכר גבוה- מנהל לשכת מנכ"ל, נהג אישי של המנכ"ל וכדומה.
• חריג: על אף שישנם עובדים זוטרים אשר תפקידם דורש מידה מיוחדת של אמון אישי, למשל עובדים המטפלים במוצרים יקרים או בכספים רבים. לדוגמא: נהג בחברה להובלת מזומנים, אלה עדיין זקוקים להגנת החוק ואינם מוחרגים ממנו, שכן מידת האמון אינה מתבטאת בשכר גבוה או בשעות עבודה בלתי שגרתיות. יש לציין כי לא מדובר ברשימה סגורה של סממנים. בית המשפט יבחן כל מקרה ומקרה לגופו ועל נסיבותיו.
הגדרת משרת אמון אישי בחוזה העבודה
מעבידים רבים חושבים שקביעת תניה בחוזה העבודה לפיה המשרה היא משרת אמון אישי מוציאה אותם ידי חובה מתשלום שעות נוספות. לא כך הדבר. הסכמה בין הצדדים על כך שמשרת העובד היא משרת אמון אישי אינה מספיקה ואינה מעידה על כך שמדובר במשרת אמון אישי.
יש לכם שאלה?
פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה
תניה בחוזה העבודה הקובעת כי מדובר במשרת אמון אישי אינה בהכרח תקפה. חוק שעות עבודה ומנוחה הינו חוק מגן ולכן לא ניתן להתנות עליו אלא לטובת העובד. הקביעה אם המשרה היא משרת אמון אישי או לא בסופו של דבר תיקבע על ידי בית המשפט באמצעות המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה כאמור.
החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה לעולם יפורשו בצמצום, בפרט חריג משרת אמון אישי. מטרת פרשנות החריג היא לגרום לתחולה מרבית של הגנת חוק שעות עבודה ומנוחה ולא לצמצמה. באם מעביד יתחמק שלא כדין מתשלום שעות נוספות באמצעות הגדרת משרת עובדיו כמשרת "אמון אישי"- יחויב הוא בתשלום שכר עובדיו בעבור השעות הנוספות אשר עבדו בפועל.