דמי נסיעות לעבודה באוטובוס וברכב פרטי: מה מגיע לכם?

הזכות להחזר נסיעות היא אחת מזכויות העובדים, אשר בניגוד לזכויות עובדים אחרות אינה מעוגנת בחקיקה, אלא מקורה הוא בהסכם קיבוצי, אשר הורחב בצו הרחבה. מתוקף צו הרחבה אשר החיל הסכם קיבוצי בנוגע לדמי נסיעה על כלל העובדים במשק, חלה כיום חובה על כל מעביד לשלם לעובדיו את דמי נסיעה עבור הגעה למקום העבודה וחזרה ממנו.

שיעור הזכאות להחזר דמי הנסיעה מבוסס על תעריפי תחבורה ציבורית, המתעדכנת מעת לעת, בהתאם לשינויים בעלות הנסיעה בתחבורה ציבורית, כאשר המעביד והעובד רשאים להסכים על סכום גבוה מזה.

מהו החזר נסיעות?

הזכאות להחזר דמי נסיעות נוגעת לימי עבודה בפועל ולא חלה לגבי ימים בהם נעדר העובד ממקום העבודה. כמו כן, המעביד פטור מתשלום דמי הנסיעה כאשר דואג הוא לעובדיו להסעות למקום העבודה מטעמו. בנוסף, עובדים המתגוררים במרחק של עד 500 מטרים ממקום העבודה אינם זכאים להחזר נסיעות. גם אם עובד מגיע לעבודה ברכבו הפרטי, באופניים או בכל צורה אחרת - כל עוד מתגורר הוא במרחק של למעלה מ-500 מטר ממקום העבודה – זכאי הוא להחזר נסיעות.

החזר הנסיעות מהווה תוספת לשכר, אשר אינה נכללת כרכיב שכר לצורך חישוב פדיון ימי חופשה או פיצויי פיטורין. עם זאת, כאשר חלה על המעביד חובת תשלום נוספת על המשכורת, עולה השאלה האם יכול הוא לגלם תוספת זו בתוך משכורת גלובאלית המשולמת לעובד, או שעליו להפריד את תשלום החזר הנסיעות מהשכר הרגיל בתלוש המשכורת. מאמר זה ינסה לענות על שאלה זו.

האם ניתן לכלול את החזר הנסיעות כחלק משכר עבודה גלובאלי?

אחד מעקרונות העל של כל מערכת משפטית הוא חופש החוזים. עם זאת, עיקרון זה מוגבל לעתים על ידי אינטרסים שונים, במקרה זה, מוגבל חופש החוזים על ידי האינטרס בהגנה על זכויות עובדים. דיני העבודה מגבילים מאד את חופש החוזים וההתקשרות בין מעבידים לעובדים, מתוך ההכרה בצורך להגן על העובדים מפני ניצול, שכן העובדים נתפסים כצד החלש ביחסי העבודה מול המעביד. עם זאת, כאשר אין פגיעה בזכויות העובד, אין מניעה לפגוע בחופש החוזים בין העובד למעביד.

חוק הגנת השכר כולל איסור על שכר כולל, שלפיו אין לכלול תשלום עבור שעות נוספות, עבודה ביום המנוחה ודמי חופשה בשכר גלובאלי. לפי הפסיקה, אין לפגוע בחופש החוזים בין העובד למעביד במקרים שהחוק אינו דורש זאת, במקרה דנן – כאשר מדובר בדמי נסיעות. על כן, המעביד והעובד יכולים להסכים על כך שהתשלום עבור נסיעות יגולם כחלק מהשכר הגלובאלי של העובד, בהתקיים מספר דרישות.

הפסיקה קבעה מספר תנאים לצורך שילוב דמי הנסיעה בשכר הגלובאלי:

• הסכמת העובד לגילום דמי הנסיעה בשכר הגלובאלי, אשר צריכה להיות הסכמה בכתב, ברורה ומפורשת.

• כאמור, כאשר דמי הנסיעה אינם חלק מהשכר הגלובאלי אלא משולמים בנפרד, אין הם נחשבים לרכיב שכר לצורך חישוב דמי פדיון חופשה או פיצויי פיטורין. אולם, כאשר המעביד כולל את דמי הנסיעה בשכר הגלובאלי של העובד- דמי הנסיעה, כחלק מהשכר הגלובאלי, ייחשבו לחלק מהשכר ויכללו בחישוב דמי פדיון חופשה, פיצויי פיטורין, דמי פנסיה וכיוצא בזה.

כאשר דמי הנסיעה עולים, על השכר הגלובאלי לעלות בהתאם. סכום דמי הנסיעה הנקבע בצו ההרחבה הוא קוגנטי , כלומר לא ניתן להתנות עליו בחוזה, ועל כן על השכר הגלובאלי לגלם את מלוא הסכום, גם כאשר הוא עולה.

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים

המשפט הישראלי אינו אוסר על מתן דמי נסיעה כחלק משכר גלובאלי, כל עוד העובד מקבל את דמי הנסיעה המגיעים וכל עוד הוא מסכים לכתב בכתב ובאופן מפורש. במצב זה, זכות העובד נשמרת שכן המעביד מחויב לגלם את דמי הנסיעה הדרושים בשכר הגלובאלי ולא פחות. יש לציין, כי מצוי יתרון לעובד בהכללת דמי הנסיעה בחלק מהשכר הגלובאלי: כחלק מהשכר, תוספת דמי הנסיעה תיכלל בחישוב ההטבות הסוציאליות, דמי החופשה ופיצויי הפיטורין.

בנוסף, בניגוד לדמי נסיעות המשולמים בנפרד - שאותם אין המעביד חייב לשלם עבור תקופת היעדרות מהעבודה של העובד - את השכר הגלובאלי לא יכול המעביד להפחית ולכן בפועל יקבל העובד דמי נסיעה גם עבור תקופת היעדרות ממקום העבודה.