זוכה בהוצאה לפועל שמעוניין לגבות את חובו, נדרש לשלוח אזהרה לחייב עם פתיחת התיק. מטרת האזהרה היא להעמיד את החייב על כך שהוא נדרש לשלם חוב פסוק או סכום שטרות, ואם לא יסדיר את החוב, הוא עלול לעמוד בפני הליכי אכיפה שונים, כאשר בהיעדר מסירת אזהרה כל הליכי ההוצאה לפועל בטלים ומבוטלים.
האזהרה נשלחת על ידי ההוצאה לפועל, או באמצעות הזוכה או שליח היוצא מטעמו, והיא כוללת הוראות כלפי החייב, את פרטי הלשכה שבה נפתח התיק ומספר התיק. במכתב האזהרה תהיה הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לפרוע את מלוא החוב, עליו להתייצב לחקירת יכולת תוך זמן קצוב של 20 או 30 ימים, בהתאם לסוג התיק, ואם לא יעשה כן, יחשב כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי לעונש מאסר.
ברוב המקרים, תתבצע המסירה של האזהרה על ידי לשכת ההוצאה לפועל. אולם הזוכה רשאי למסור באופן אישי את האזהרה במצב שבו המסירה לא בוצעה כדין, כמו בעת התחמקות החייב מפני הנושים כדי לא לשלם את חובו. לשם כך נדרש הזוכה להיות מיוצג על ידי עורך דין.
במקרה שבו המסירה בוצעה כדין, הזוכה נדרש לשמור את אישור המסירה שקיבל ועליו לוודא כי האישור חתום בידי החייב והוקלד במחשב. אם המסירה התבצעה על ידי הזוכה, עליו להגיש ללשכת הוצאה לפועל את האישור המסירה כדי שיוזן במאגרי המידע.
מה קורה כאשר החייב מסרב לקבל את האזהרה?
בנסיבות חריגות ויוצאות דופן יאשר רשם ההוצאה לפועל לזוכה להגיש את האזהרה כבר בניסיון הראשון, כמו למשל במצב שבו לזוכה יש יסוד להניח שהחייב עלול להתחמק מלקבל את האזהרה, או שהוא מסתתר ויש לאתרו. לשם כך נדרש להצהיר הזוכה כי אכן מדובר בנסיבות מיוחדות ולנמק את הסיבה לכך.
את ההתראה יש למסור לחייב עצמו או לבן משפחתו הגר עמו וגילו מעל 18 שנה. אם החייב מסרב לקבל את לידיו את האזהרה, ניתן גם להדביקה על דלת ביתו. במקרה שהחייב הוא תאגיד, ניתן למסור את האזהרה על ידי הנחתה במשרד הרשום של התאגיד.
שליח שנתקל בסירוב קבלת האזהרה על ידי החייב, נדרש לציין זאת על גבי אישור המסירה והדבר יחשב למסירה כדין. כמו כן, החייב נדרש להודיע ללשכת ההוצאה לפועל על כל שינוי בכתובתו. ואם לא עשה כן, יראו כל מסמך שנשלח למענו הידוע האחרון כאילו הגיע ליעדו, גם עם בפועל הוחזרה ההתראה על ידי הדואר.
יש לך שאלה?
באילו הליכים ניתן לנקוט טרם מתן האזהרה?
הזוכה רשאי לבקש לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לפני שנמסרה האזהרה, אם ידוע לו כי החייב מתכנן לבצע פעולה כלשהי שתפגע באפשרות לגבות ממנו את החוב, כמו לעזוב את הארץ או להעביר את נכסיו על שם אחרים. בנסיבות אלה רשאי הזוכה לבקש נקיטת הליכים שימנעו ממנו לבצע פעולות אלה. לשם כך הזוכה נדרש להוציא תצהיר המפרט את הפעולות לסיכול הגבייה, בצירוף אישור של עורך דין, בית משפט או מוציא לפועל. לאחר הגשת התצהיר יחליט הרשם אם לקבל את הבקשה במלואה, בחלקה או לדחותה על הסף.