מהי חובת מעביד להפרשות סוציאליות?

הזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק הן זכויות קוגנטיות אשר לא ניתן להתנות עליהן אלא לטובת העובד וכוללות הפרשות לקרן פנסיה, חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי מחלה, החזרי נסיעות, תשלום של שעות נוספות וגמול עבור עבודה ביום המנוחה השבועי.

מטרת הזכויות הסוציאליות הינה להבטיח תנאים מינימאליים הוגנים לעובדים. כמו כן, קביעת זכויות אלה לעתים מבטאת תפיסה פטרנליסטית – קביעת תשלום פנסיה למשל – באמצעות קביעת הפרשת החובה לפנסיה המדינה מבטיחה למעשה לעובדים הכנסה עתידית לאחר גיל הפרישה, דבר אשר לא בטוח שעובדים היו עושים עבור עצמם באופן עצמאי.

חובת המעביד להפרשות סוציאליות קיימת לאורך כל יחסי העבודה ומופרשת כתוספת לשכר העבודה. החובה אינה מפסיקה וממשיכה להתקיים גם במצבים הבאים:

• בעת שירות מילואים – גם כאשר הביטוח הלאומי משלם למעביד תגמולים (כשיפוי למשכורת העובד), חייב העובד להפריש את ההפרשות הסוציאליות עבור תקופת שירות המילואים. כלל זה קיים גם לגבי מגויסי חוץ (עובד אשר גויס לעבוד לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים).

• בעת היעדרות עקב מחלה – לפי חוק דמי מחלה, על דמי מחלה חל הדין אשר חל על שכר עבודה, על כן גם כאשר משולמים דמי מחלה על המעביד להפריש הפרשות סוציאליות עבור תקופת ההיעדרות עקב המחלה.

• בעת חופשה – לפי החוק, דמי חופשה, בדומה לדמי מחלה – דינם כשכר עבודה לכל דבר, לפיכך על העובד חלה חובת הפרשות סוציאליות גם בעת שהעובד נעדר מהעבודה עקב חופשה.

• עובדת בחופשת לידה או בשמירת הריון – לפי חוק עבודת נשים על המעביד להמשיך להפריש הפרשות לקופת גמל גם כאשר העובדת נמצאת בחופשת לידה (כאשר עבדה אצל המעביד במשך ששה חודשים טרם הכנסה להיריון ויחסי העבודה נמשכו גם בתקופת ההיריון), או בשמירת הריון (כאשר העובדת עבדה ששה חודשים אצל המעביד טרם הכנסה להריון).

כאשר החוק אינו מתייחס לחובת המעביד להפריש הפרשות סוציאליות, יחויב המעביד בהפרשות סוציאליות רק אם הוסכם על כך בחוזה העבודה האישי או בחוזה עבודה קיבוצי. דוגמאות למצב כזה הן חופשה ללא תשלום, או תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה אשר בגינה מקבל העובד דמי פגיעה.

ההשלכות של הפרת חובת ההפרשות הסוציאליות

ישנן מספר השלכות לאי עמידה של המעביד בחובת ההפרשות הסוציאליות. ראשית, דברי החקיקה המעגנים את אותן זכויות סוציאליות קוגנטיות מטילים סנקציות פליליות על מעבידים אשר עברו על החוק ולא הפרישו את אותן הפרשות סוציאליות. אי תשלום הזכויות הסוציאליות מקים לעובד עילת תביעה של אותם תשלומים באופן רטרואקטיבי עבור תקופת העבודה, עם ריבית והצמדה.

בנוסף, הפסיקה הכירה באי תשלום זכויות סוציאליות המגיעות לעובד על פי חוק כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. משמעות הדבר היא שכאשר עובד מתפטר עקב אי תשלום זכויות סוציאליות – לאחר שהתריע למעביד כי בכוונתו לעשות כן – ייחשב ל"מתפטר בדין מפוטר" ועל כן יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מאת המעביד.

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים

חיוב המעביד להפריש הפרשות סוציאליות לטובת עובדיו נובעת מהאינטרס להגן על העובדים ולהבטיח עתידם. חובה זו קיימת לא רק בתקופת העבודה הרגילה אלא כמעט לכל אורך יחסי העבודה – גם כאשר העובד נעדר עקב מילואים, מחלה, חופשה וכדומה. המשפט הישראלי מעוניין להרתיע מעבידים מאי תשלום ההפרשות הסוציאליות לעובדיהם. הרתעה זו מבוצעת באמצעות מנגנון עונשי המצוי בחוק, עילת תביעה אזרחית לעובדים אשר קופחו וכן באמצעות הקביעה כי עובד אשר התפטר עקב אי תשלום הזכויות הסוציאליות יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.