פסילת צוואה: מהן העילות השונות לפסילת צוואה?

כאשר אדם הולך לעולמו ואינו מותיר אחריו צוואה, עזבונו יחולק בין יורשיו על פי סדר הקבוע בחוק הירושה. אולם ישנם מקרים שבהם גם אם קיימת צוואה, ניתן לבקש את פסילתה, כאשר עולה חשד שהיא לא משקפת את רצונו האמתי של האדם.

פסילת צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת

העילה הנפוצה ביותר לפסילת צוואה היא השפעה בלתי הוגנת. כמו לדוגמה: שליטה מוחלטת של המשפיע על המצווה, בזמן שהיה חולה ונזקק וחל ניתוק משאר בני משפחתו, כדי שתיווצר תלות משמעותית בין המשפיע לבין המצווה. יחד עם זאת לא כל השפעה היא השפעה אסורה, והיא נבחנת בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף למבחנים שנקבעו לכך בפסיקה, כך שבמקרים רבים העדיף המצווה להוריש את כל רכושו לאדם שטיפל בו בערוב חייו, על פני יתר קרובי משפחה שלא דאגו לו. הצוואה עלולה להיפסל במקרים שבהם הוכח כי היא נערכה תחת איום, מתוך אונס, תרמית או כתוצאה מתחבולה.

אי כשירות לערוך צוואה

את הצוואה יכול לכתוב אדם בוגר מעל 18 שנים, כאשר הוא נחשב לכשיר מבחינה נפשית ובריאותית, אינו פסול דין ומבין את משמעות הדברים בזמן עריכתה. קטין מתחת לגיל 18 אינו רשאי לערוך צוואה אלא באמצעות אפוטרופוס, שהם בדרך כלל הוריו. אולם גם בגירים יכולים להיות מוכרזים כפסולי דין עקב נסיבות שונות, כמו בשל מחלה נפשית, שיטיון או אלצהיימר. במקרים מסוג זה, קובע חוק הירושה כי אדם פסול דין אינו רשאי לערוך צוואה ודינה של צוואה שנערכה על ידו להתבטל.

פסילת צוואה עקב פגמים בעריכתה

כדי שהצוואה תקבל תוקף משפטי, המצווה נדרש לחתום על הצוואה הכתובה בכתב יד במעמד של שני עדים. כאשר הצוואה כתובה כולה בכתב יד של המצווה, כולל חתימה ותאריך אין צורך בנוכחות עדים. בנוסף ניתן למסור את הצוואה בעל פה בפני גורמים מורשים כגון: רשם לענייני ירושה, נוטריון, או שופט. או במקרה שבו המצווה נמצא על ערש דווי, הוא רשאי למסור בעל פה את רצונו בפני שני עדים, והם נדרשים לרשום את דבריו בזיכרון דברים, ולהגיש אותו לרשם לענייני ירושה. במקרה שלא היו שני עדים, שלא היתה חתימה או תאריך, או לא נמסר זיכרון דברים, ניתן לפסול את הצוואה עקב פגמים בעריכתה. 

יש לך שאלה?

פורום התנגדות לצוואה | ביטול צוואה

פסילה צוואה בעקבות צוואה מאוחרת

על פי חוק הירושה, כאשר ישנה צוואה מאוחרת, דינן של כל הצוואות שנערכו לפניה להתבטל, כל אימת שהוראות מאוחרות סותרות את ההוראות הקודמות. למשל, במקרה שבו אדם קבע בצוואתו הראשונה כי הוא מוריש את דירתו לאחיו, ולאחר מכן החליט בצוואה מאוחרת להוריש את הדירה לבנו, הבן יהיה זה שזכאי לקבל את הנכס. יחד עם זאת, כאשר אדם קבע כי הוא מוריש את דירתו לאחיו, ואת חשבון הבנק שלו לבנו, ולאחר מכן הוא קובע כי חשבון הבנק יעבור לאחר פטירתו לאחיו, האח עדיין יקבל את הדירה, מאחר שהוראת הצוואה המאוחרת בעניין הדירה לא סתרה את ההוראה המוקדמת.