פקידה בעיריית הרצליה, החליטה לקצר את הדרך למשרד, ועברה מתחת למחסום ידני של כלי רכב. השומר שלא הבחין בה הוריד את זרוע המחסום, והפקידה נפגעה בראשה. בית משפט השלום בירושלים קבע בשבוע שעבר (יום ב') כי העירייה התרשלה בכך שלא דאגה להתקין חיישן למחסום, אשר היה יכול למנוע את התאונה והשומר התרשל בכך שלא הסתכל לפני שהוריד את הזרוע.

 

על פי עובדות התביעה, בחודש ספטמבר 2009, הגיעה התובעת, ילידת שנת 1959, בהסעה למקום עבודתה בעיריית הרצליה, היא ירדה מהרכב, החתימה את כרטיס העובד בשעון הנוכחות ובדרך עברה מתחת למחסום פתוח המאפשר כניסה ויציאה של רכבים לתוך המתחם, ומופעל ידנית על ידי השומר באמצעות כפתורים.

 

כאשר התובעת עברה את קו המחסום, השומר שהיה בביתן הוריד את המחסום, והזרוע שלו פגעה בה. עובד העירייה שהיה במקום, היה עד לתאונה, ומסר כי ראה את התובעת עוברת מהביתן של השומר לכיוון המשרד שבו עבדה, והמחסום ירד לה על הראש.

 

מומחה רפואי מטעם התובעת העריך כי כתוצאה מהתאונה נותרה לה נכות בגובה 25%. היא נעדרה מעבודתה למשך חודש ימים, ומאז הקטינה את היקף משרתה, וסובלת מכאבים ומגבלות אשר גורמים לה לקשיים בעמידה ובישיבה ממושכת.

 

בעת חקירתה הנגדית עלה כי התובעת היתה יכולה להגיע למשרדה מבלי לעבור מתחת למחסום, אך היא בחרה לקצר את הדרך ועברה מתחתיו, ואף לא בדקה היכן נמצא השומר בזמן שעברה שם. והשומר, שהיה באותה שעה בתוך הביתן, לא הבחין בה והוריד את המחסום על ראשה.

 

נציג מטעם חברת האבטחה הצהיר כי על פי הנחיות הביטחון, המחסום אמור להיות תמיד סגור, למעט הרמתו לצורך מעבר מכוניות, ולפני שהשומר מוריד אותו, עליו לבדוק שאין שם אף אחד, ואם היה מבחין בתובעת עוברת מתחתיו, הוא לא היה מוריד אותו, או שהיה עוצר את ירידתו. למרות שהאירוע דווח מיד לעירייה, לא היו בידי חברת האבטחה ראיות על זהות השומר שהיה בביתן במועד התאונה, ומספר שומרים שעבדו בעמדה זו בקביעות, טענו כי לא הכירו את המקרה.

 

עיריית הרצליה וחברת האבטחה טענו כי מאחר שאין מדובר במקום מעבר להולכי רגל, יש להטיל על התובעת, אשר החליטה לקצר את דרכה למשרד, אחריות מלאה לתאונה בשל הסתכנות מרצון. לחלופין טענה העירייה כי היא זכאית לשיפוי מחברת האבטחה, בהתאם לחוזה שנכרת ביניהן ולפיו התחייבה החברה לשאת באחריות לכל נזק שייגרם לצד שלישי שבגינו תחויב העירייה.

 

בזמן התאונה החיישן של המחסום היה מקולקל

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי השומר התרשל בעת מילוי תפקידו, ועל העירייה מוטלת אחריות כמעבידה, והיא התרשלה בכך שלא פעלה כדי לבדוק את החיישן ולוודא שהוא תקין ואף לא נקטה באמצעים למניעת הסיכון הכרוך במעבר תחת המחסום. בנוסף ייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 25%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום תאונת עבודה

 

בסופו של דבר נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 120,000 שקלים בגין הנזק שנגרם לה. לאור התחייבות השיפוי, תשלם חברת האבטחה לעיריית הרצליה את סכום הפיצויים לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי והפחתת אשם תורם. בנוסף חברת האבטחה חויבה בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 25,000 שקלים.

 

ת"א 9789-07-11