נהג משאית הורשע בעבירה של אי מתן זכות קדימה לרוכב אופנוע ועקב כך גרם להתנגשות כלי הרכב ולחבלות של ממש לרוכב. הנהג הגיש ערעור וטען כי על סמך חישוב המרחק ומהירות הנסיעה של האופנוע, הרוכב כלל לא היה בשדה הראיה שלו בעת שהחל בנסיעה. בית המשפט המחוזי באר שבע קיבל בשבוע שעבר (יום א') את הערעור, ולאחר ניהול הוכחות, זיכה את המערער מעבירות של אי מתן זכות קדימה, וחייב את המדינה לפצותו בסך של 7,000 שקלים.

 

על פי עובדות כתב האישום, בחודש יולי 2013, נהג המערער במשאית. בעת שיצא מחצרים ופנה שמאלה, לא נתן זכות קדימה לרוכב אופנוע שהגיע משמאלו, וגרם להתנגשות הרכבים. כתוצאה מתאונת הדרכים, נגרם נזק לכלי הרכב ורוכב האופנוע נפצע.

 

המערער טען כי הבוחן שחקר את המקרה, התרשל בכך שסבר כי רוכב האופנוע היה בשדה ראייתו בתחילת הנסיעה, אולם בפועל לא כך היה הדבר, ואף הרוכב נהג במהירות מופרזת, לכן לא קיפח את זכות הקדימה שלו ולא גרם לתאונה. בנסיבות אלה ביקש לזכותו מאשמה ולהשיב לו את הוצאות ההגנה במשפט, בשל התנהלות רשלנית של החוקר מטעם התביעה.

 

המערער טען כי לבוחן התנועה היה סרטון מצלמה שתיעד את התרחשות התאונה, והוא היה יכול באמצעותו לחשב את נתוני הזמן והמרחק של האופנוע, ולבחון האם היה בשדה ראייתו כאשר החל בנסיעה. לטענתו, אם היה מחשב את מהירות המסיעה של רוכב האופנוע, היה מגיע למסקנה כי הוא לא היה בשדה ראייתו.

 

בנוסף טען המערער כי הבוחן התעלם מעדותה של נהגת, אשר דקות ספורות לפני ההתנגשות, נסעה בכיוון נסיעת האופנוע, ומסרה כי הוא עקף אותה במהירות מופרזת. ואף האדם שהודיע על התאונה לא נחקר, למרות שהיה יכול לשפוך אור נוסף על האירוע. כמו כן, הבוחן לא ערך התאמת נזקים בין הרכבים, כדי לקבוע ממצאים נוספים.

 

לא היו בידי התביעה נתונים הכרחיים לביסוס האשמה

 

המערער הוסיף וטען כי גם התביעה היתה רשלנית, מכיוון שלא דאגה להשלמת החקירה ולא בדקה אם קיים סיכוי סביר להרשעתו, ובהתאם למחדלי החקירה, התשובה היתה שלילית. לפיכך התביעה ביססה את ההרשעה ללא נתונים של שדה הראייה המדויק, הזמן שחלף מתחילת נסיעתו ועד לרגע ההתנגשות, מהירות נסיעתו של רוכב האופנוע, המרחק שעבר, ומיקומו בתחילת נסיעה.

 

יש לך שאלה?

פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה
פורום מהירות מופרזת | תאונות קטלניות ותאונות פגע וברח

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע כי המשפט, כי כאשר המערער יצא לפנייה שמאלה, לא היה רוכב האופנוע בטווח ראייתו, על כן לא קיפח את זכות הקדימה שלו. זאת על סמך חישוב שערך מומחה מטעם המערער ועל בסיס המרחק והמהירות של רוכב האופנוע. בנסיבות אלה זוכה המערער מאשמה, והמדינה חויבה להשיב לו את הוצאות המשפט ולפצותו בסך של 7,000 שקלים.

 

עפ"ת 31574-06-15