האם עיריית עפולה פעלה שלא כדין כשגבתה מעסק של נכה צה"ל דמי ארנונה בשיעור מלא במשך שלוש שנים, והאם עליה להשיב לו כעת את שיעור ההנחה שלה הוא זכאי? בשבוע שעבר (יום א') הכריע בית משפט השלום בעפולה לטובתו של התובע ואשתו, שעמה הוא חולק את העסק המשותף, וחייב את העירייה להשיב להם את מלוא הסכום שנגבה מהם שלא כדין. כמו כן היא חויבה בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 4,000 שקלים.


עיקר המחלוקת בתביעה הייתה נעוצה בעובדה שבין השנים 2006 ו-2009, אחרי שעודכנה הנחה בארנונה בשיעור שני שליש עבור בעלי נכות, העירייה עדיין לא העניקה הטבות לנכים שהוכרו על ידי משרד הביטחון עבור עסקים שבבעלותם, וזאת בניגוד לעסקים שהפעילו בעלי נכות מבתיהם, אשר להם כן ניתנה ההטבה.


בית המשפט: גביית מלוא הסכום על ידי העירייה בשנים שבהן הייתה אי ודאות משפטית לעניין הגבייה, מהווה גבייה שלא כדין


פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בשנת 2011 הפך את התמונה, והכיר בכך שהפטור חל גם על עסקים שלא מופעלים מתוך הבתים. בהתאם לפסיקה זו, טענו התובעים כי כלל אין מחלוקת שהם עמדו בקריטריונים להנחה בארנונה, כך שלא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים על כך שנגבו מהם כספי ארנונה שלא כדין בשנים הרלוונטיות.


מנגד טענה העירייה כי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון מחייבת רק לאחר שפסק הדין ניתן, ולפיכך עבור השנים שקדמו לפסיקה לא מגיע לתובעים פטור מארנונה, ומכל מקום הפסיקה בעליון לא מדברת כלל על השבה רטרואקטיבית של ארנונה שכבר נגבתה.


כמו כן הפנתה העירייה להנחיות משרד הפנים, שלפיהן לא תאושר הטבה רטרואקטיבית למי שלא ביקש אותה במהלך השנה השוטפת. השבה רטרואקטיבית עכשיו, טענה העירייה, תגרע כספים מקופת הרשות אחרי שהשנה כבר הסתיימה, וכך תיצור גירעון שסופו להשפיע על כלל הציבור.


כאמור, על פי החוק, נכה בעל תעודת נכות זכאי לשני שליש הנחה בתשלום הארנונה. התובעים אשר ניהלו את עסקם שילמו עבורו את מלוא הארנונה בהתאם לדרישת התשלום שקיבלו מהעירייה. התובעים היו זכאים לפטור עבור העסק, לאחר שבית המשפט העליון הכיר בקיומו של הפטור לגבי בתי עסק.


למרות זאת, לטעמה של השופטת, וחרף אי הוודאות עבור אותן שנים מבחינה משפטית, העירייה בחרה בפרשנות מצמצמת ומחמירה, שבמסגרתה מי שהוא בעל נכות אך מפעיל את עסקו שלא מתוך ביתו אינו זכאי להנחה, גם אם הוא עומד בשאר התנאים הנדרשים.


השופטת הבהירה כי גביית מלוא סכום הארנונה במצב כזה, רק מכיוון שהתובע הפעיל את עסקו מבית עסק, מהווה גבייה שלא כדין על ידי העירייה. הטעמים שעמדו בבסיס טענותיה של העירייה כי אין לדרוש ממנה להשיב את הכספים שנגבו ביתר, נדחו אחד אחרי השני על ידי השופטת, אשר קבעה כי התובעים שילמו את מלוא הסכום משום שסברו בטעות כי העירייה גובה אותו כדין, וכי העירייה הייתה צריכה לדאוג לרזרבה תקציבית שלא תכניס אותה לגירעון במקרים כאלה.

 

יש לך שאלה?

פורום ארנונה, היטלי פיתוח ומיסוי מוניציפאלי
פורום נדל"ן מסחרי - השקעות בנדל"ן


התביעה התקבלה, והשופטת הורתה לעירייה להשיב את הסכומים שגבתה מהתובעים שלא כדין, כמו גם לשלם את הוצאות המשפט שלהם בסך 4,000 שקלים.


תא"מ 49295-10-13