נהג זומן לדין לאחר שהואשם כי לא ציית לתמרור "עצור", במובן זה שאמנם עצר את הרכב אך לא נתן לרכב שנכנס לצומת את זכות הקדימה המגיעה לו. להגנתו טען כי הנהג השני ויתר על זכותו וסימן לו לחצות את הצומת לפניו. לאחרונה זיכה אותו בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב מחמת הספק, לאור העובדה שזו הייתה תגובתו הספונטנית והראשונה של הנאשם בעת רישום ההזמנה לדין, ומעבר לנדרש צוין כי מחשידה העובדה ששני עדי התביעה אשר ערכו שני מסמכים נפרדים כתבו במקרה את אותה טעות כתיב ברישומיהם, כששניהם כתבו "מתלעם" במקום "מתלהם".


לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על כך שהנהג עצר עצירה מלאה לפני קו העצירה בצומת, אלא גדר המחלוקת ביניהם הייתה האם אמנם כפי שטען, נהג הרכב החוצה ויתר על זכותו להמשיך בנהיגה רצופה ללא הפרעה וסימן לו בתנועת יד כי ייכנס לפניו לצומת, או שמא כפי שטענה התביעה הנהג השני נאלץ לבלום בלימת חירום בשל חששו כי יתנגש ברכב הנאשם ותקרה תאונה.


השוטרים שערכו מסמכים נפרדים לגבי האירוע השתמשו באותו ביטוי ואף כתבו אותו באותה שגיאת כתיב


שני השוטרים שהיו במקום זומנו מטעם התביעה לעדות. עד התביעה הראשון העיד שראה כי נהג הרכב שנכנס לצומת עצר את נסיעתו, אך לא התייחס כלל לנסיבות עצירתו. בחקירה הנגדית התבקש לתת הסבר לעצירה, ואמר כי אין לו אפשרות לדעת מה הסיבה לעצירתו ואם היא נבעה מפני שוויתר לנאשם או פחד שתתרחש תאונה. כמו כן השיב שאינו זוכר למה הרכב החוצה נעצר, אלא רק אישר שעצר את הנאשם אחרי שהבחין כי ביצע את העבירה.


לדברי השוטרת השנייה, היא לא הבחינה בביצוע העבירה ולכן אין לה מה לומר בעניין זה. כמו כן ציינה שאינה זוכרת את מיקומה בצומת. היא נשאלה איך היא מסבירה שגם היא וגם השוטר השני כתבו את אותה שגיאת כתיב בשני המסמכים שלכאורה ערכו בנפרד זה מזה, כאשר היא כתבה שהתנהגותו של הנאשם ושל הנוסעת השנייה שהייתה איתו ברכב הייתה "מתלעמת", בעוד השוטר כתב שהנאשם הרים עליו את קולו ו"התלעם", טענה שמדובר בצירוף מקרים ותו לא.


השופט החליט לאמץ את גרסתו של הנאשם מחמת הספק של הדבר, ופירט את סיבותיו: ראשית, הוא התרשם כי זו הייתה גרסתו של הנהג כבר כשנעצר על ידי השוטר וזו הייתה תגובתו הספונטנית. שנית, דבריו לא נסתרו גם בחקירה הנגדית בבית המשפט והוא המשיך לדבוק בגרסתו. שלישית, אמנם הנוסעת שהייתה איתו ברכב העידה כי לא ראתה תנועת יד מנהג הרכב החוצה, אך הדבר לא בהכרח מוכיח שהוא לא סימן בידו, משום שהנאשם הוא זה שנהג ברכב ומטבע הדברים היה מודע יותר לדרך ולרכבים האחרים שעל הכביש.

 

יש לך שאלה?

פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה
פורום דוחות תנועה


מטעמים אלו הוחלט לזכות את הנהג מחמת הספק. מעבר לנדרש ציין השופט כי חשודה בעיניו העובדה ששני השוטרים כתבו את אותה שגיאת כתיב ואף השתמשו באותו ביטוי, אך מכיוון שכבר הכריע כי קיים ספק סביר לגבי אשמתו של הנהג, הוא לא נדרש לקבוע בקשר למהימנות עדי התביעה.


תת"ע 1982-02-15