מנהלת חנות ברשת האופנה הוניגמן הגישה תביעה נגד המעסיקה בגין הפרת חוק עבודה בישיבה, בטענה כי במהלך כל עבודתה ברשת, היא נאלצה לעמוד גם בעת ההפסקות, וגם בזמן היותה בהריון, מאחר שההנהלה לא הציבה כיסאות בחנות. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו, קיבל בשבוע שעבר (יום א') את התביעה באופן חלקי וחייב את הוניגמן לפצות את העובדת בסך של 3,000 שקלים.

 

במשך שנתיים עבדה התובעת כמנהלת חנות ברשת הוניגמן, כאשר בתקופתה האחרונה שהתה בשמירת הריון, ולאחר לידת בנה הודיעה על התפטרותה לצורך טיפול בילד וקיבלה פיצויי פיטורין. התובעת עתרה לחיוב הרשת בסך 100,000 שקלים בגין הפרת חוק עבודה בישיבה.

 

התובעת טענה כי המעסיקה הפרה את חובתה לספק כיסאות לעובדי החנות, והיא נאלצה לעמוד במהלך כל המשמרת, גם כשהחנות היתה ריקה. פניותיה ופניות של עובדים נוספים בעניין זה נענו בזלזול או בהתעלמות, גם בשעה שהיתה בהריון והתלוננה על כך שהיא אינה יכולה להמשיך לעמוד על רגליה למשך זמן רב. התגובה היחידה שהתקבלה היא שהצבת כיסאות בחנות עומדת בניגוד למדיניות הרשת.

 

התובעת הוסיפה וטענה כי במהלך כל תקופת העסקתה, היא עבדה בשני סניפים של הרשת. בסניף אחד כלל לא היה כיסא לישיבה, אלא מדרגות מעץ שנועדו לסידור סחורה במדפים, ובסניף השני היו במחסן שני כיסאות צרים מפלסטיק, ששימשו את שתי חנויות שהיו צמודות זו לזו.

 

מנגד טענה המעסיקה כי בכל חנות מוצבים שני כיסאות, שאחד מהם מוצב סמוך לקופה, והשני בחלק האחורי של החנות ומעולם לא אסרה על העובדים לשבת, ואף לא קיבלה כל פניה מהתובעת בנוגע לקשיים בעבודתה הנובעים מהריונה.

 

לא ניתן לבצע את תפקידה של מנהלת חנות בישיבה

 

המעסיקה ציינה כי התובעת עבדה כמנהלת חנות, ותפקידה אינו יכול להתבצע בישיבה, מכיוון שהוא כרוך בתנועה מתמדת, כולל: מתן שירות ללקוחות, ניקיון החנות, פיקוח על צוות המוכרים, פריקת ארגזי סחורה וסידורה, קיפול בגדים, הפעלת הקופה, וכדומה. כך שהביצוע הרגיל של העבודה, כלל אינו אפשרי בישיבה.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית הדין למסקנה כי בחנויות לא היו מוצבים כסאות בחלק הקדמי, אלא במחסן בלבד, אולם סבר כי המעסיקה הצליחה להוכיח כי עבודתה של מנהלת החנות אינה יכולה להתבצע בישיבה ועליה לנוע בחנות כדי לדאוג לתפעולה השוטף.

 

בנוסף קבע כי התובעת לא הוכיחה שהישיבה בחנות נאסרה באופן גורף, והעובדים לא הורשו להניח כיסאות בשטחה ולשבת בעת ההפסקה. ואף לא הוכיחה כי במהלך הריונה פנתה אל ההנהלה וביקשה לשבת על כיסא במהלך המשמרות, ונענתה בשלילה.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים

 

יחד עם זאת הגיע בית הדין למסקנה כי הרשת לא עמדה בחובתה לספק עובדיה כיסאות מתאימים לישיבה בעת הפסקה בעבודה, והכיסאות מפלסטיק שהוצבו במחסן, או המדרגות מעץ לסידור סחורה, אינם עונים על הדרישה בחוק עבודה בישיבה לספק כיסאות או ספסלים בעלי משענת גב. לפיכך קבע כי התובעת זכאית לסך של 3,000 שקלים בשל הפרת החובה הקבועה בחוק, בתוספת הפרש פיצויי פיטורין בסך 680 שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך 1,000 שקלים.

 

ס"ע 44509-09-11
 


עודכן ב: 03/02/2020