בחודש יוני 2013, הנאשם, כבן 67, נהג ברכב פרטי, וגרם לתאונת דרכים עקב אי מתן אפשרות להולכת הרגל להשלים חצייה בבטחה במעבר חצייה. כתוצאה מהתאונה הנפגעת סובלת מ- 35% נכות. בנסיבות אלו הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה רשלנית והתנהגות שגרמה חבלה של ממש לגוף ונזק לרכוש.

 

בית משפט השלום לתעבורה בחיפה גזר על הנאשם בשבוע שעבר (יום ג') פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים בפועל, מאסר על תנאי למשך חודשיים, פסילה על תנאי ותשלום קנס בסך 4,000 שקלים או 40 ימי מאסר תמורתו.

 

הנאשם נולד בשנת 1948 ובעל רישיון נהיגה מאז שנת 1978. לחובתו 16 הרשעות תעבורה קודמות בגין אי ציות לתמרור עצור, שימוש בטלפון נייד, נהיגה בניגוד לאור אדום ברמזור ועוד. בשנת 1988, הוא הורשע בגרימת תאונת דרכים, לפיכך אין זו התאונה הראשונה שבה הוא מעורב.

 

המאשימה הדגישה את חומרת העבירות, ואת הפגיעה הקשה של הולכת הרגל, לכן עתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל שנע בין שלושה חודשים עד שנה, ובנוסף ביקשה להשית עליו פסילה לתקופה ארוכה, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

 

הנאשם זקוק לרישיון כדי להסיע את אשתו החולה לטיפולים

 

מנגד הסנגור ביקש שלא למצות את הדין ולהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובעובדה שאשתו חולה והוא היחיד שמטפל בה ומסיע אותה לבדיקות וטיפולים. הסנגור ציין כי יש להביא בחשבון גם את התנהלותה הרשלנית של הולכת הרגל, אשר חצתה את הכביש למרות שהבחינה ברכבו של הנאשם מתקרב. לפיכך עתר להסתפק בפסילת מינימום של שלושה חודשים.

 

הנאשם הביע צער רב וחרטה כנה על מעשיו, וציין כי מיד לאחר האירוע הוא סייע לנפגעת והזמין עבורה אמבולנס. הנאשם טען כי הוא בדרך כלל נהג זהיר, והתאונה היתה בלתי נמנעת, וביקש מהשופט להתחשב בנסיבותיו המשפחתיות, ומכיוון שהוא סועד את אשתו החולה ונזקק לרישיונו כדי להסיע אותה לטיפולים, ביקש שעונש הפסילה יהיה מינימאלי.

 

בבוא בית המשפט לגזור את העונש ההולם, הוא נדרש לאזן בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמו של הנהג, שיקולי שיקום ונסיבותיו אישיות, לבין הערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, וכן במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות ואינן קשורות בביצוע העבירה. מתחם הענישה ההולם, אשר במרכזו גרימת חבלה של ממש, כולל פסילת רישיון למשך שלושה חודשים עד שלוש שנים, לצד פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, קנס ומאסר בפועל.

 

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי רשלנותו של הנאשם היא שגרמה לתאונה ולתוצאותיה, והיה עליו לנקוט בזהירות הנדרשת ולצפות שהולכת רגל תרד מהמדרכה ותחצה את הכביש במעבר חצייה. יחד עם זאת התחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, ולא מצא רמת מסוכנות אשר מצדיקה הטלת עונש של מאסר בפועל.

 

יש לך שאלה?

פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה
פורום פסילת רישיון | שלילת רישיון

 

בנסיבות אלה גזר בית המשפט על הנאשם פסילה למשך 11 חודשים בפועל, מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בעת פסילה, או עבירה של גרימת תאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש. בנוסף הטיל עליו קנס בסך 4,000 שקלים ופסילה על תנאי לתקופה של ארבעה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים.

 

ת"ד 554-09-13