לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בערעור שהגישה קטינה על החלטת בית משפט השלום, אשר דחה את תביעת הנזיקין שהגישה כנגד המדינה, עיריית תל אביב והבעלים של גן הילדים בתל אביב שבו נפצעה קשות במרפק בהיותה בת שלוש וחצי בלבד. במהלך המשפט התברר כי הפסיקה הסתמכה על העובדות כפי שהציגה אותן סייעת הגננת שהייתה במקום, אשר העירייה נמנעה מלזמן לעדות. ההימנעות מלזמן את הסייעת פעלה לחובת העירייה, וכן העובדה שהשגיחה לבדה על ילדי הגן בחצר ללא נוכחות הגננת.


בשל נסיבות אלה הערעור התקבל ונקבע כי הן המדינה והן העירייה חייבות לפצות את הילדה. התיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך קביעת גובה הפיצויים וחלוקת האחריות, והמשיבות בתשלום שכר טרחת עורכי דינה של הילדה בסכום של 15 אלף שקלים.


התאונה המצערת אירעה בחצר גן הילדים, כאשר הפעוטה טיפסה על מתקן החבלים, נפלה ממנו וריסקה את המרפק. בבית החולים עברה ניתוח לשחזור העצם, ונגרמה לה נכות צמיתה בשיעור של 5%.


האם ניתן להסתמך על דוח האירוע אשר מבוסס על תיאורה של הסייעת כראיה קבילה לנסיבות התאונה?


טופס הדיווח שנערך על ידי הגננת והתבסס על דברי הסייעת שנכחה לבדה בחצר עם הילדים צורף לכתב התביעה. על פי תיאורה של הסייעת, הילדה נפלה מהשלב השני של סולם החבלים, מגובה נמוך של כ-60 ס"מ. אף שהייתה עדת הראייה היחידה שיכולה הייתה לספר מה בדיוק קרה, הסייעת לא זומנה להעיד בפני בית המשפט.


מאחר שהמשיבות הוכיחו את תקינותו של המתקן ונקבע שדוח האירוע אשר ערכה הגננת הוא ראיה קבילה שניתן להסתמך עליה, דחה בית משפט השלום את תביעתה וקבע כי מדובר בתאונה שלא ניתן היה למנוע.


במסגרת הערעור נטען כי טיב הפציעה מתיישב יותר עם ההשערה שהמשיבות התרשלו ולא נקטו זהירות סבירה מאשר עם ההשערה ההפוכה, וכן כי הימנעות העירייה מלזמן את הסייעת זועקת לשמיים ואין לכך כל הסבר המניח את הדעת. השגחה על קבוצה גדולה של ילדים על ידי הסייעת לבדה אינה התנהגות זהירה, כך נטען.


הרכב של שלושה שופטים דן בערעור, וקבע כי צוות הגן מחויב לשמור היטב על הילדים ולהכיר בכך שפעוטות בגילה של המערערת אינם יכולים להעריך כיאות סיכונים. לטעמם, דוח האירוע לא היה מספיק כדי להוכיח שהמשיבות לא התרשלו, בייחוד בשל העובדה שהוא נוסח בצורה אפולוגטית כאילו נצפתה תביעה עתידית של הקטינה, ולא בצורה אובייקטיבית ועובדתית. הוא אף לא נרשם ממש במועד התאונה אלא מספר ימים לאחר מכן, עובדה המשליכה על מידת האמון שאפשר לתת בו.


זהו מקרה מובהק שבו הימנעות מזימון עד שעדותו אמורה לתמוך לכאורה בגרסת בעל הדין, ובמקרה זה הסייעת, פועלת כנגד העירייה ומעלה חשד כי חששה מחקירה נגדית של העדה. כך קבעו השופטים, והוסיפו כי תקינותו של המתקן כלל אינה רלוונטית משנדרשת השגחה צמודה של הסייעת כדי למנוע פציעה גם כאשר המתקן תקין לחלוטין.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


מאחר שהמשיבות לא הוכיחו כי לא התרשלו, נקבע כי הן אחראיות לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לילדה. התיק הוחזר לבית משפט השלום אשר יקבע את גובה הפיצויים, והמשיבות חויבו בשכר הטרחה של עורכי הדין בסך של 15 אלף שקלים.


ע"א 21147-08-14