בשנת 2014 הוטל עיקול על ידי עיריית תל אביב על חשבונות של אזרח ישראלי שחי באיטליה, בגין חוב ארנונה שנצבר בדירה שבבעלותו הממוקמת ברחוב דיזנגוף, שהושכרה לשוכרים שונים במהלך השנים החל בשנת 1987. בעל הנכס טען שהופתע לגלות על החוב אשר מעולם לא שמע עליו קודם לכן כשהגיע לביקור בישראל, והגיש עתירה מנהלית כנגד העירייה בדרישה לבטל את העיקול. ביום ה' קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה בשל התיישנות, לאחר שהעירייה לא הוכיחה כי נקטה פעולות גבייה במשך השנים. העיקול בוטל, והעירייה חויבה בהוצאותיו של העותר בסכום של עשרת אלפים שקלים.


במסגרת העתירה טען בעל הנכס כי הדירה הושכרה לשוכרים שונים על ידי קרוב משפחתו שנפטר לפני כעשר שנים. שמו היה רשום כמחזיק הדירה משנת 1987 ועד שנת 2000, ואז שוכרי הדירה נרשמו כמחזיקים. להפתעתו הרבה, כשהגיע לביקור בארץ לפני כשנה פתאום התחוור לו שהעירייה הטילה עיקול על חשבונו בגין חוב נטען של כ-39 אלף שקלים עבור חובות הארנונה.


יש לבטל את העיקול, כך לטענת העותר, מאחר שהחובות הללו התיישנו מבלי שהעירייה ביצעה כל פעולה כדי לגבות אותם במשך השנים, כאשר לכל היותר חלפו 27 שנים מאז שהחובות החלו להיווצר ולכל הפחות 14 שנים.

 

העירייה לא הוכיחה שפעלה כדי לגבות את החוב, ולכן נקבע שהוא התיישן ולא ניתן לגבות אותו עוד


בניגוד אליו, העירייה טענה שביצעה כל הזמן פעולות גבייה ואכיפה, וביקשה לסלק את עתירתו על הסף עקב חוסר ניקיון כפיים ואי מיצוי הליכים. לגרסתה היא החלה לפעול כדי לגבות את החוב עוד בשנת 2000, לרבות עיקולים על שכר הדירה שהגיע לעותר, מכתבי אזהרה ודרישה, עיקולים בבנקים ועוד. ניסיונות הגבייה שלה לא צלחו לטענתה מכיוון שמדובר בתושב חוץ שהתגורר בחו"ל במהלך כל השנים ולמעשה לא החזיק כספים במוסדות הבנקאיים בישראל.

 

תחילה התייחסה השופטת לדרישת העירייה לסלק את העתירה על הסף, וציינה כי העירייה לא פירטה כלל את טענותיה שנכתבו באופן לקוני וסתמי, ומשכך היא החליטה שלא להתייחס לטענות אלה.


לאחר מכן הזכירה השופטת כי בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, רשות מנהלית אינה יכולה לגבות חוב אם חלפו שבע שנים מיום היווצרו, שבמהלכן היא לא נקטה כל פעולת גבייה אופרטיבית והביאה לידיעתו של החייב את דבר קיומו של החוב, כאשר פעולת גבייה אופרטיבית היא מעבר לשליחת הודעות התראה ודרישה.


העירייה לא הביאה אסמכתאות לכך שביצעה פעולות גבייה אופרטיביות, ולמעשה רק משנת 2009 מתועדים ברישומיה ניסיונות עיקול שביצעה בבנקים. בשנת 2001 ביצעה עיקול של דמי השכירות כפי שטענה, אך היא לא סיפקה הסברים מדוע מאז לא עיקלה עוד דמי שכירות. היא אמנם טענה שפעלה ברציפות במהלך השנים כדי לגבות את החוב, אך לא הציגה ראיות והוכחות לטענתה.

 

יש לך שאלה?

פורום ארנונה, היטלי פיתוח ומיסוי מוניציפאלי
פורום עיקולים ועיכוב יציאה מן הארץ


אמנם דעתה אינה נוחה מהעובדה שאדם אשר מקבל בקביעות שכר דירה לא משלם ארנונה בצורה סדירה, סיימה השופטת את דבריה, אך מאחר שהעירייה לא הצליחה להוכיח את פעולות הגבייה שנקטה בשבע השנים שהחלו מאז שעיקלה את שכר הדירה בשנת 2001, לא נותר אלא לקבוע שחובות הארנונה התיישנו ולא ניתן לגבות אותם עוד. היא הורתה על ביטול העיקול, וחייבה את העירייה בהוצאות העותר בהליך בסך של עשרת אלפים שקלים.


עת"מ 40341-09-14