חייו של עובד התעשייה האווירית השתנו לחלוטין לאחר שנפגע בתאונת דרכים במסגרת עבודתו, כאשר כתוצאה מתסחיף שומני למוח ופגיעה בחומר הלבן פיתח הפרעה פסיכיאטרית. במסגרת תביעתו כנגד חברת הביטוח הראל לפיצויים עבור נזקי הגוף שנגרמו לו, טענה החברה שהוא לא מקפיד ליטול את התרופות הפסיכיאטריות ובכך למעשה לא פועל כדי להקטין את הנזק, אך בית משפט השלום בחיפה דחה את טענתה וקבע שאי יכולתו להתמיד במקום עבודה אינה החלטה מודעת, ומחלת הנפש שלו היא הגורם לאי הקפדה על הטיפול התרופתי ולא כתוצאה מבחירה. ביום ד' התביעה התקבלה, ולאחר ניכוי סכום של כמיליון שקלים שקיבל התובע מהביטוח הלאומי, נקבע סכום הפיצויים שיקבל מחברת הביטוח על שני מיליון ו-100 אלף שקלים, בצירוף הוצאות המשפט בסך 290 אלף שקלים.


חברת הביטוח לא כפרה בחובתה לשלם לתובע פיצויים עבור הנזקים שנגרמו לו בתאונת הדרכים בשנת 2009, אך טענה שגובה הנזקים נמוך בהרבה ממה שהוא טוען.


שלושה מומחים רפואיים מונו לצורך קביעת נכותו הרפואית, בתחום האורתופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי. המומחה הנוירולוגי ציין בחוות דעתו כי נראתה פגיעה בחומר הלבן במוח כתוצאה מהתאונה, ונותרה לו נכות נוירולוגית לכל החיים ללא קשר להפרעה הפסיכיאטרית שהתפתחה אצלו, וזאת נוסף על הנכות הצמיתה האורתופדית שנותרה לו בעקבות שבר בשוק רגלו. המומחה הפסיכיאטרי אבחן הפרעת דו קוטבית אצל התובע, צורך קבוע בנטילת תרופות פסיכיאטריות, ירידה ניכרת בתפקודו החברתי והנפשי והגבלה משמעותית בכושר עבדותו.


התובע לא מצליח להשתלב שוב בשוק העבודה ולא מקפיד על נטילת התרופות, הכול כתוצאה ממחלת הנפש


בהתאם לאבחנות המומחים, טען התובע כי יש לקבוע לו נכות תפקודית בשיעור 100% אשר תשקף את הפגיעה בכושר השתכרותו, ואילו הנתבעת טענה שהוא מנסה להאדיר את הנזקים התפקודיים האמיתיים שנגרמו לו ושיש להעמיד את שיעור הנכות התפקודית על 15% לכל היותר. היא אף ניסתה לטעון כי מחלת הנפש שלו נובעת מסיבות תורשתיות, אך השופטת דחתה זאת בהתאם להסבריו של המומחה הרפואי כי הגורם להתפרצותה הוא ללא ספק התאונה.


אחרי הפציעה שב התובע לעבודה משרדית בתעשייה האווירית, אך פוטר משם ומאז לא הצליח להשתלב שוב בשוק העבודה, ופוטר שוב ושוב בשל מצבו הנפשי ותפקוד לקוי. עובדה זו הצביעה על כך שנכותו התפקודית גבוהה מזו הרפואית, כך קבעה השופטת, וקבעה את שיעורה על 80%, גם מכיוון שהמחלה הנפשית מונעת ממנו להתמיד בעבודות וגם מפני שהסיכוי לשיפור המצב בעתיד נמוך.


כמו כן דחתה השופטת את טענת חברת הביטוח שחוסר ההצלחה להשתלב בשוק העבודה מצביע על כך שהתובע עצמו אינו פועל להקטין את הנזק, וקבעה כי לא מדובר בבחירה אלא בתוצאה של מחלת הנפש שהתפרצה לאחר התאונה. גם העובדה שהוא לא נוטל את התרופות באופן קבוע יוחסה למצבו הנפשי, כאשר לדברי המומחה הרפואי הוא אינו מקפיד על כך משום שלא הפנים את הצורך בטיפול קבוע, וזאת כתוצאה ממחלתו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות


סכום הפיצויים נקבע לפי בסיס שכרו לפני התאונה, הפסדי השתכרות ופנסיה, עזרה מצד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל, בסך של כשלושה מיליון וחצי שקלים. לאחר ניכוי הסכום שקיבל מהביטוח הלאומי נקבע שהנתבעת תפצה אותו בסך של שני מיליון ו-100 אלף שקלים, וכמו כן תישא בהוצאותיו המשפטיות בסכום 290 אלף שקלים.

 

ת"א 16886-02-10