האם מחלת האסטמה של עובד לשעבר במפעל למוצרים כימיים תוכר כ"פגיעה בעבודה" המזכה בתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי? ביום א' דן בית הדין הארצי לעבודה בערעורו של הביטוח הלאומי על פסיקתו של בית הדין האזורי בנצרת, אשר הכיר במחלה כפגיעה בעבודה.
הביטוח הלאומי טען כי לא בוצע בירור עובדתי ראוי לגבי משך ומידת החשיפה של העובד לחומרים מסוכנים, וכי לא נקבע קשר סיבתי מספק בין העבודה למחלה. אך בית הדין התרשם כי חוות הדעת הרפואית שעליה התבססה הקביעה בפסיקה הקודמת, שלפיה יש סבירות משמעותית לקשר הסיבתי, הייתה מנומקת ומפורטת. הוא לא מצא הצדקה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי, ומשכך דחה את הערעור וחייב את הביטוח הלאומי בתשלום הוצאות ההליך בסך של 4,000 שקלים.
במשך עשר שנים עבד המלגזן במפעל המייצר מוצרים כימיים שונים. כאשר לקה באסטמה בגיל 40 הגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה במחלה כפגיעה בעבודה. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו בקובעו שלא נמצא קשר בין העבודה לאסטמה, ומשכך הגיש העובד תביעה להכרה במחלה בבית הדין האזורי.
האם היה צורך לבצע סיור במפעל כדי לקבוע את רמת החשיפה לחומרים המסוכנים?
במסגרת המשפט הקודם הסכימו הצדדים על מינויו של מומחה רפואי שייתן את חוות דעתו, אשר תבוסס על העובדות המוסכמות בין הצדדים: העובד העמיס חומרים כימיקליים שונים למשאיות על ידי המלגזה והעבירם ללקוחותיו של המפעל, לפעמים באמצעות פריקת החומרים מהמשאית בצורה ידנית. תוך כדי העבודה הוא נחשף לריחות שעלו מהמיכלים ומהשקיות שלעתים נקרעו בעת הפריקה. הוא לא השתמש באופן קבוע במסכה במהלך העבודה.
על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי, חלק מהחומרים שאליהם נחשף ידועים כחומרי גירוי של דרכי הנשימה, והחשיפה לא גרמה לגירוי חריף אך הייתה ממושכת לאורך שנות עבודתו. הגיל שבו לקה במחלה מרמז על הקשר הסיבתי, כך קבע המומחה, וסיכם בקובעו כי יש סבירות ממשית שתנאי העבודה גרמו למחלה. בית הדין האזורי קיבל את התביעה בהתאם לחוות הדעת.
לטענת הביטוח הלאומי, היה צריך לערוך סיור במקום העבודה כדי לקבל תמונה שלמה ואמיתית על מידת החשיפה לחומרים מסוכנים, ולכן חוות הדעת התבססה על נתונים חלקיים בלבד. עוד הוא ציין כי יש להטיל ספק רב בחוות דעת המנוסחת בוודאות חלקית תוך שימוש במילים "ייתכן" או עלול", ולכן שגה בית הדין האזורי כשקיבל את התביעה.
יש לך שאלה?
פורום אובדן כושר עבודה
פורום ועדה רפואית
ואולם, בית הדין הארצי דחה את טענת המוסד כי היה צורך בסיור במפעל. הוא הזכיר שהצדדים הסכימו על מינוי המומחה על בסיס העובדות שקבע בית הדין, ובכך למעשה הסכים הביטוח הלאומי שהוצגה תשתית עובדתית מספיקה גם ללא צורך בסיור. מלבד זאת, העובד כבר אינו מועסק היום במפעל, כך שסיור מכל מקום לא יהווה צפייה בתהליך עבודה קיים. מסיבות אלו לא נמצא טעם להתערב בפסיקתו של בית הדין האזורי, וערעור הביטוח הלאומי נדחה. הוא ישלם את הוצאות המשיב בהליך הערעור בסכום של 4,000 שקלים.
עב"ל 12074-07-14