במסגרת עבודתה כשליחת פיצה על קטנוע, בהיותה בת 18, הייתה מעורבת השליחה בתאונת דרכים שבה נפגעה בפנים ואיבדה ארבע משיניה הקדמיות. הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לה סכום של כ-11 אלף שקלים. בחלוף שש שנים ממועד התאונה דן בית משפט השלום בתביעתה כנגד הביטוח בגין נזקי הגוף, ובשבוע שעבר (יום ב') חייב את חברת הביטוח לפצות אותה בסכום של כ-45 אלף שקלים.


בעדותה התייחסה התובעת לפגיעות שספגה בתאונה בגפיים, בצווארה, בפניה ובארבע מהשיניים הקדמיות, כאשר הביטוח הלאומי קבע לה נכות זמנית בתחום הפסיכיאטרי ונכות צמיתה בתחום הפה והלסת בשיעור של 1%. היא תיארה את ההתדרדרות שחלה במצבה הנפשי לאחר התאונה, את הטיפולים הרפואיים שהייתה צריכה לעבור ובפרט בתחום השיניים, וסיפרה כי התקשתה לתפקד מבחינה חברתית בשל פציעתה.


עיקר המחלוקת בין הצדדים נעה סביב גובה הנזק ודרך חישובו, בייחוד מכיוון שהצעירה עברה את רוב הטיפולים הדנטליים במרפאות פרטיות ולא בקופת החולים, וכן מכיוון ששכרה היה מורכב גם מטיפים ונוצרה מחלוקת לגבי גובה השכר שממנו יש לחשב את הפיצוי.


מנהלת הסניף שבו עבדה הצהירה כי אכן השכר היה מורכב משכר בסיס וטיפים, והעריכה כי התובעת השתכרה בסך הכול כ-3,700 שקלים בחודש, אם כי לא היו לה נתונים על מספר המשמרות שביצעה בחודש, והשופטת קיבלה את הערכתה כבסיס לחישוב גובה הפיצוי.


חברת הביטוח לא תשלם על טיפולי השיניים שבחרה התובעת לעבור במסגרת פרטית


הנתבעת זימנה נציגה של קופת חולים לאומית אשר פירטה את גובה ההשתתפות בעלות טיפולי השיניים. היא הסבירה שהקופה משתתפת בעלויות בהתאם לפגיעה שקבע הביטוח הלאומי, ורק עבור מה שמוגדר בהסכם בין הקופה לביטוח הלאומי, כאשר מדובר בטיפולים שמתאימים לרפואה הציבורית ולא מעבר לכך. היא הדגישה שבגין כל טיפול שתזדקק לו בעתיד תצטרך התובעת להצטייד באישור של רופא הקופה, אך שהיא זכאית לקבל את הטיפול.


בפועל קיבלה התובעת החזר מקופת החולים רק עבור חלק מהסכום ששילמה, והיא טענה שהיא זכאית לפיצוי עבור הוצאות העבר והעתיד, נוסף על הפסדי השכר, כאב וסבל והוצאות נסיעה. לעומת זאת טענה חברת הביטוח כי אין מקום לפצותה על הטיפולים שבחרה לבצע במסגרת פרטית וכי הנכות שנפסקה לה לא השפיעה על תפקודה ולכן יש לפסוק פיצויים בסכום מתון בלבד.


שקלול כל הנתונים, לרבות גילה הצעיר של השליחה ושיעור הנכות הצמיתה המזערי שנותר לה בגין הפגיעה בשיניים בלבד, הוביל את השופטת למסקנה כי לא חלה פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות שלה. כמו כן, לאור הבהרתה של נציגת קופת החולים כי היא זכאית לטיפולי שיניים עתידיים במסגרת ההסדר עם הביטוח הלאומי, פסקה השופטת כי לא ניתן להשית את ההוצאות הללו על חברת הביטוח.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
פורום תאונת עבודה


לפיכך נקבע כי התובעת זכאית לפיצוי עבור הפסד הכנסה, עזרת צד ג', החזר חלקי בלבד של עלויות ההוצאות הרפואיות וכן עבור הנזק הלא ממוני. היתרה לפיצוי לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי נקבעה על סך של כ-45 אלף שקלים, ומלבד זאת חויבה חברת הביטוח גם בהוצאות המשפט בסך של כ-6,000 שקלים.


ת"א 47259-05-11