מדוע סירב הרופא הראשי של אגף השיקום להחזיר את הוצאות השהייה של נכה צה"ל, אשר נסע לארצות הברית כדי להתאים תותבות לרגליו? עתירה הוגשה כנגד החלטת אגף השיקום, וביום ד' ביטל בית המשפט המחוזי את ההחלטה, בהיותה בלתי סבירה ושרירותית. כמו כן חויב המשיב לשלם לעותר את הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך של 25 אלף שקלים.


העותר איבד את רגליו בשנת 2003 בתאונת אימונים בעת שהיה לוחם בגולני. מאז הוכר כנכה צה"ל ועבר הליך ממושך להתאמת התותבות, שלא הצליח במלואו. בשנת 2013 נשלח לארצות הברית לראשונה לצורך התאמת תותבות, אך נאלץ לשוב לארץ באמצע הליך ההתאמה כדי ליטול תרופות שהתברר כי לא ניתן לקבלן בארצות הברית.


כעבור חצי שנה שב לניו יורק, דיווח לרופא הראשי שאינו מצליח ללכת עם התותבות החדשות וביקש לעבור למכון אחר. המשיב סירב והורה לו לשוב ארצה, בטענה שאולי הבעיה היא לא בתותבות אלא בגדמים. העותר החליט להישאר בארצות הברית, ואגף השיקום הודיע לו כי בעקבות הישארותו חרף המלצות הרופא מימון שהייתו בחו"ל מופסק, ומומלץ לו לשוב ולהיבדק בארץ.


למרות זאת נותר העותר בניו יורק ועבר לטיפולו של מכון אחר, משם יצא עם תותבות המאפשרות לו ללכת, לרוץ ולשחות. שהותו והתקנת התותבות מומנו באמצעות תרומות מהקהילה המקומית. כששב לישראל ביקש החזר של הכספים שנאלץ להוציא במהלך השהות בחו"ל, אך בקשתו נדחתה מאחר שהחליט להישאר שם על סמך החלטתו העצמאית ללא שיתוף או אישור אגף השיקום.


הרופא הראשי צריך לסייע למימוש זכותו הבסיסית של העותר ללכת, לרוץ ולשחות


העותר טען כי דרישת המשיב לשוב ארצה נעשתה בניגוד מוחלט לעמדתו של המומחה הרפואי שאליו נשלח בחו"ל, אשר הבהיר כי סיבת אי ההצלחה אינה הגדמים אלא מבנה התותבות. לטענתו, הצלחת הטיפול שבחר בעצמו היא הוכחה שלא היה מקום לעצור אותו, ולכן הוא זכאי להחזר עבור הוצאות שהייתו בחו"ל.


המשיב טען כי במשך כל השנים נהג העותר לטעון מספר חודשים אחרי שהותקנו לו תותבות חדשות כי אינו מרוצה מהן, ולכן נשלח לחו"ל, אך אחרי ששב לשם בפעם השנייה סבר המשיב כי מדובר רק בתיקון קוסמטי, ולא בפנייה למכון חדש. לאור תלונותיו החוזרות ונשנות של העותר לאורך השנים, הוא התבקש לשוב ארצה כדי שייבדק על ידי מומחה שיקום.


השופטת סברה כי מחובתו של הרופא המוסמך להתייעץ עם מומחים התחום הרלוונטי שבו נדרש הטיפול בעותר, בייחוד כאשר הטיפול נכשל והעותר מתלונן על חוסר נוחות וכאבים. הימנעותו מהתייעצות עם מומחה שיקום לפני שדרש מהעותר לשוב ארצה, בניגוד להמלצת הרופא המומחה מניו יורק, העידה לטעמה על הקשחת לבו, אך הנסיעה לחו"ל לא באה במסגרת "מחווה" מצד המשיב, אלא זכות המוקנית לעותר על פי חוק.

 

יש לך שאלה?

פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות
פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


נקבע כי החלטת הרופא הראשי לא הייתה סבירה, ונראה כי היא ניתנה על רקע "ההיסטוריה" ותלונותיו של העותר בעבר, וזאת בניגוד לחובתו לעזור לעותר ככל שניתן ברצונו לממש את זכותו הבסיסית ליהנות מהחיים, ללכת, לשחות ולרוץ. החלטתו בוטלה, והוא חויב לשלם את הוצאות המשפט של העותר בסכום 25 אלף שקלים.

עת"מ 24604-01-15