הביטוח הלאומי דחה את תביעתה של מורה לקבל גמלה לשמירת הריון, בטענה שהסיבה להפסקת עבודתה לא נבעה בשל שמירת הריון על פי הגדרתה בחוק. כנגד החלטה זו של הביטוח הלאומי הגישה המורה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. חוות דעתו של הרופא המומחה שמינה בית הדין לבדוק את הקשר בין ההריון לבין התקופה שבה טענה כי נדרשה לשמירת הריון הייתה חד משמעית: ההיעדרות מהעבודה התחייבה עקב מצבה הרפואי שנבע מההריון. אי לכך, ביום א' התקבלה תביעתה, והביטוח הלאומי חויב לפעול לתשלום הגמלה שהיא זכאית לה, וכן לשלם לה 500 שקלים עבור הוצאות המשפט.


מדובר במורה בת כ-40 ששימשה מחנכת ורכזת טיולים, אשר עבודתה כללה עמידה במשך זמן ממושך, חמישה ימים בשבוע. במהלך הריונה סבלה מסימפיזיוליזיס, הרחבה באזור האגן הגורמת לכאבים קשים, אשר בגינה נדרשה לשמירת הריון לתקופה של חודשיים וחצי.

ואולם, הביטוח הלאומי טען כי תופעה זו אינה מצדיקה שמירת הריון ולכן היא אינה זכאית לקבל גמלה. מינוי הרופא המומחה מטעם בית המשפט נקבע לאור המחלוקת בין הצדדים, והם הביעו הסכמה לכך.


חוות דעתו של המומחה הרפואי כאמור, לא הותירה הרבה מקום לספק. בין היתר קבע המומחה כי במקרים שבהם התפקוד היומיומי נפגע כתוצאה מהתרחבות האגן, כפי שקרה במקרה זה, מומלץ להפסיק כל פעילות אשר עלולה לסכן את האישה או את ההריון. לאור הנתונים הרפואיים של המורה, קבע הרופא, היעדרותה מהעבודה התחייבה עקב המצב הרפואי שמקורו בהריון אשר סיכן אותה.


למרות קביעת הרופא המומחה, הביטוח הלאומי עדיין סבר שאם הייתה ממשיכה לעבוד לא היה בכך סיכון


הביטוח הלאומי ביקש מהמומחה להבהיר כיצד כאבים, חזקים ככל שיהיו, עלולים לסכן את האישה או את העובר, ומה הקשר בין הסיכון לבין המשך עבודתה. הרופא הבהיר כי מכיוון שהתובעת חוותה קשיים בהליכה וכאבים ברגליה, ובייחוד מאחר שהמשך עבודה בעמידה עלול היה להחמיר את המצב, הומלץ לה על שמירת הריון ומנוחה מוחלטת בשכיבה. הוא הדגיש כי התובעת לא הייתה יכולה, ויותר מזה, לא הייתה צריכה להמשיך לעבוד בתנאים האלה.


למרות כל זאת, הביטוח הלאומי טען כי עדיין לשיטתו אין הצדקה לתת לתובעת במקרה זה גמלת שמירת הריון, מכיוון שהמצב הרפואי המתואר לא סיכן אותה על פי דרישות החוק. הוא הוסיף כי גישתו של הרופא בנושא זה מרחיבה את הגדרת שמירת ההריון מעבר לכוונת המחוקק, ולכן עדיין יש לדחות את התביעה או לכל הפחות למנות רופא נוסף שיבחן את הדברים.


בית הדין לא ראה מקום לסטות מחוות דעתו של הרופא המומחה, אשר לטעמו נתן ביטוי בקביעתו הן למצבה הרפואי, הן לתנאי העבודה שחייבו אותה עמידה ממושכת, והן להגדרות חוק הביטוח הלאומי אשר לפיו המצב הרפואי צריך לנבוע מההריון והוא מסכן את האם או את העובר. כמו כן, הביטוח הלאומי לא נימק את התנגדותו לחוות הדעת המפורטת, לא משפטית ולא עובדתית.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר


לפיכך אימץ בית הדין את חוות הדעת וקבע כי המורה זכאית לקבל גמלה עבור שמירת הריון, מאחר שמצבה הרפואי חייב אותה להיעדר מהעבודה לצורך שמירת ההריון. הביטוח הלאומי אף חויב לשלם לה 500 שקלים עבור הוצאות המשפט.

 

ב"ל 32717-05-14