כאשר מתבצעת עסקת מקרקעין בישראל, הן הרוכש והן הקונה נדרשים לשלם מס עבור העסקה. מסיבה זו פעמים רבות חותמים הצדדים לעסקה על חוזה שקרי, שכל תכליתו היא לצמצם את חבות המס. בדרך כלל, במצבים כאלה חותמים הצדדים על שני חוזים, כאשר רק אחד מם אמיתי ומשקף את ההסכמות והתשלומים בין הצדדים לעסקה, ואילו השני נועד להציג לרשות המסים מצג שווא.
אולם מה קורה אם בהמשך הדרך אחד הצדדים מפר את החוזה או שנוצרים סכסוכים? מה קורה אם אחד הצדדים רוצה לתבוע את הצד השני? האם בית המשפט ייתן תוקף לחוזה האמיתי או לחוזה הפיקטיבי?
האם ניתן לבטל חוזה פיקטיבי באישורו של בית המשפט?
על פי חוק החוזים, אין לתת תוקף לחוזה שנערך באופן לא מוסרי, כנגד החוק, אשר כולל תוכן שאינו חוקי או נוגד את תקנות הציבור. הסכם מסוג זה מסווג כהסכם פסול מבחינת חוק החוזים. למרות זאת, בתי המשפט אינם ממהרים לבטל חוזים פיקטיביים, מהסיבה הפשוטה שהדבר היה מסייע להנציח את התופעה הפסולה.
למשל, כאשר שני צדדים מחליטים על עסקה לרכישת דירה בסכום של שלושה מיליון שקלים, אולם כדי לצמצם בהוצאות המסים הם חותמים על הסכם שקרי שבו הם כותבים כי דירת המגורים נרכשת בשני מיליון שקלים. את יתרת הסכום משלם הצד הרוכש בשחור, כאשר שני הצדדים מסכימים על כך באמצעות חוזה אחר או בהסכמה עקרונית בעל פה.
מלבד העובדה שמדובר בחוזה שאינו חוקי, הצד הרוכש, למשל, יוכל לנצל את הכתוב בו ולהכחיש שהתחייב בעל פה לשלם סכום כסף נוסף. אם הצד השני, המוכר, יפנה לבית המשפט ויגיש בקשה להכריז על החוזה כמבוטל משום שמדובר בחוזה פיקטיבי, בית המשפט אינו יכול להיתר לבקשה כזו. זאת מכיוון שללא הענשת שני הצדדים על כריתת הסכם במטרה להשתמט ממס, רבים אחרים ינסו את מזלם בכריתת הסכמים פיקטיביים.
מה הפתרון במקרים כאלה? על פי סעיף 31 לחוק החוזים, כאשר מדובר בחוזה פסול, בית המשפט רשאי לפטור את ההסכמות של אחד מהצדדים באופן חלקי או מלא, או לחלופין לדרוש לקיים את ההבנות שנחתמו החוזה הפיקטיבי, הכול על פי נסיבות המקרה והצדק. כלומר, לבית המשפט ניתן שיקול דעת נרחב להחליט מהו תוקפו של החוזה הפיקטיבי.
באופן עקרוני בית המשפט צריך לאזן בין עשיית צדק והמגמה להשיג הרתעה, כדי להגיע לתוצאה תקינה וצודקת ולהרתיע את הציבור מלהגיע להסכמות באמצעות הסכמים פסולים. בית המשפט יבחן את מלוא ההיבטים של העסקה וההסכם, יבחן אם מדובר בחוזה שאינו חוקי באופן מהותי או באופן אגבי ועוד.
יש לך שאלה?
למשל, בית המשפט העליון קבע במקרה של עסקה לרכישת קרקע עם הסכם פיקטיבי, כי יש לבטל את החוזה. באותו מקרה דובר על הסכם שלפיו הקרקע תימכר תמורת כ-25 אלף דולר, כאשר הן המוכר והן הרוכש טענו שלמעשה השווי היה גבוה יותר.
עודכן ב: 28/06/2017