לנהג נשלחה הודעה על קנס בגין אי מתן זכות קדימה במעבר חציה להולכת רגל, שהתבססה על עדות ראייה של שוטרת תנועה שהייתה במקום. הוא כפר בעבירה שיוחסה לו וביקש להישפט. ביום ד', לאחר שהתגלו סתירות בעדותה של עדת התביעה ועדותו של הנאשם לא נסתרה, החליט בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב לזכות אותו מחמת הספק.


עדת הראייה במקרה זה הייתה השוטרת שערכה את הדוח, אשר תיארה את השתלשלות העניינים. היא סיפרה כי הבחינה בהולכת רגל מתחילה לחצות את מעבר החציה בצומת שבה שני נתיבי נסיעה. באותו הזמן הגיע לצומת רכבו של הנאשם, אשר חלף על פניה של האישה מבלי לתת לה אפשרות לסיים את החציה בבטחה, כאשר הגיעה כבר לפס השני במעבר החציה המורכב מתשעה פסים. לא רק זאת, אלא בזמן שחלף על פניה והמשיך בנסיעה כרגיל, עמד רכב בנתיב השני ואפשר להולכת הרגל לעבור.


העדה אומתה עם הסתירה שהתגלתה בעדותה, כאשר היא טענה שהנאשם חלף את מעבר החציה כשהיה בנתיב השמאלי, אך על פי הראיות הוא היה בנתיב הימני, והועלתה האפשרות שהיא לא ראתה כראוי את ביצוע העבירה. היא הודתה כי ייתכן שהתבלבלה. לטענת הנאשם שלפיה אילו עדותה הייתה נכונה הולכת הרגל הייתה נדרסת, היא השיבה כי אכן כך היה קורה אילולא הולכת הרגל הייתה עוצרת וממשיכה ללכת, היות שטרם הגיעה למרכז הכביש.


במצב של גרסת השוטרת מול גרסת הנאשם, התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר שהעבירה בוצעה


הנהג עצמו העיד וטען כי נסע בנתיב הימני ולא כפי שטענה העדה. לטענתו, כאשר הבחין באישה ובילדה חוצות את מעבר החציה הוא עצר ונתן להן לחצות בבטחה, ושלל את האופציה כי הייתה במקום הולכת רגל נוספת שהחלה לחצות והוא לא הבחין בה.


המאשימה טענה שיש להרשיע אותו על סמך עדות השוטרת, וציינה שהוא ביצע עבירה חמורה שסיכנה את הולכת הרגל כאשר עקף מכונית שנעצרה כדי לאפשר לה לחצות, ואילו הנאשם ביקש לזכות אותו מאחר שהעדות אינה נכונה.


השופט התייחס לכך שגרסת התביעה מבוססת כולה על עדות השוטרת, והזכיר כי כדי להרשיע על יסוד עדות יחידה יש צורך לבחון בקפדנות יתרה את הראיות. אמנם הדוח שרשמה השוטרת מפורט וברור, והוכח כי הייתה יכולה לראות את המתרחש ממקום עמידתה, אך עם זאת, התביעה לא הצליחה לסתור את גרסתו של הנאשם, אשר לטענתו היה מדובר באישה וילדה בניגוד לגרסתה של השוטרת.

 

יש לך שאלה?

פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה
פורום דוחות תנועה


במצב זה שבו הועמדו גרסה מול גרסה, התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר את טענותיה, והשופט אף ציין כי יש בגרסתה סימני שאלה שאינם מניחים את הדעת. למשל, העובדה שלא צוין בדוח כיצד הגיבה הולכת הרגל לכך שרכבו של הנאשם חלף על פניה, אף שתיאור תגובתה יכול היה לשכנע כי הנאשם אכן סיכן אותה. גם תשובותיה של העדה לא שכנעו את השופט. בהתחשב בכך, החליט השופט לזכות את הנהג מהעבירה שיוחסה לו מחמת הספק.


תת"ע 1779-11-14