מפתחי אפליקציה הגישו תביעה כנגד שני אנימטורים שנתנו להם שירותי אנימציה למשחק סלולרי שפיתחו, בטענה שהפרו את ההסכם ביניהם וגרמו להם נזקים ממוניים ולא ממוניים כגון עוגמת נפש. בשבוע שעבר (יום ג') קבע בית משפט השלום כי מדובר בסכסוך כלכלי ותו לא, ואין מקום לקבוע פיצויים עבור עוגמת נפש. התביעה התקבלה והנתבעים חויבו לשלם סכום של כ-29 אלף שקלים וכן לשאת בהוצאות ההליך בסכום של עשרת אלפים שקלים.


התובעים טענו כי הגו רעיון לאפליקציית משחק והתקשרו עם אנשי מקצוע מתחומים שונים לצורך פיתוח המיזם, כולל שני האנימטורים. בהסכם שחתמו עליו הוסכם כי עבור שירותי האנימציה על פי אפיון המשחק יקבלו הנתבעים תמורה של 20 אלף שקלים.


התובעים: דרישות האנימטורים לתשלום נוסף שהובילו להפסקת ההתקשרות גרמו להפסקת המיזם ולנזק רב


לטענת המפתחים, אחרי ההתקשרות בין הצדדים הודיעו להם האנימטורים פעמיים על שינוי בהיקף העבודה ודרשו תשלום נוסף. בפעם השנייה הם סירבו לשלם, ועל רקע זה הפסיקה הפעילות המשותפת. לשיטתם, התנהלות הנתבעים גרמה להם נזקים מהותיים, והם דרשו החזר כספי ופיצויים.


לעומתם, הנתבעים טענו כי המפתחים הם אלו שהפרו למעשה את ההסכמות, מפני שפעלו מלכתחילה בחוסר תום לב והסתירו מהם פרטים מהותיים על העבודה הנדרשת. לטענתם, רק אחרי שההסכם נחתם ניתנה להם האפשרות לדון על פרטי העבודה עם המתכנת, ורק אז גילו שלא מדובר באנימציית פלאש כפי שהוסכם בין הצדדים אלא בפורמט אחר הדורש חודשי עבודה ארוכים יותר.


כמו כן הם גילו בדיעבד כי היקף העבודה גדול משמעותית ממה שהוסכם, אחרי שקיבלו אפיון מפורט של האפליקציה שכלל דרישות ורעיונות שלא הובאו לידיעתם לפני כן. מאחר שסורבו לקבל תשלום עבור העבודה הנוספת, לא נותרה להם ברירה אלא לחדול מביצוע העבודה.


השופטת דחתה את טענתם של הנתבעים כי נמנעה מהם גישה לאנשי מקצוע ולמידע רלוונטי, הואיל ולא הייתה כל הוכחה כי התובעים הציגו להם מצגי שווא, ואף נמצאו סתירות בעדותו של הנתבע ביחס למסמכים שהוגשו כראיה, למשל לגבי מועד קבלת אפיון המוצר או לגבי הניסיון שיש לו על פרויקטים מסוג דומה.


בית המשפט: מי שמזמין שירותי אנימציה אינו חייב לדעת בהכרח על הפורמטים השונים ועל השפעתם על היקף העבודה והמחיר


התכתובת בין הצדדים דווקא הוכיחה כי הנתבעים הבטיחו איכות עבודה גבוהה ועיצוב מרגש בסטנדרטים גבוהים, והציגו עצמם כבעלי ניסיון רב שנים בתחום. השופטת אף הוסיפה כי לא ברור כיצד מחד גיסא הנתבעים טוענים כי פורמט העבודה משפיע על המחיר, ומאידך גיסא הם לא ציינו עובדה זו בהצעות המחיר שמסרו.


נוסף על כך, הסתבר לשופטת כי ההבנה של הנתבעים בקשר לפורמט העבודה התבססה על השערתם בלבד, כאשר לתובעים כלל לא היה ידע על מהות הפורמט או השלכתו על המחיר, כלומר הם לא הסתירו מהנתבעים דבר בזדון ולא מדובר היה בהתנהלות מכוונת.


השופטת הדגישה כי אדם המבקש שירותי אנימציה אינו חייב להבין ולדעת בהכרח על סוגי הפורמטים השונים ועל התאמתם לבקשתו, אלא בעל המקצוע, האנימטור, צריך לחשב זאת בהצעת המחיר שלו.

 

יש לך שאלה?

פורום ליווי סטארט אפ
פורום דיני חוזים / הסכמים


מסיבות אלה קבעה השופטת כי התובעים אינם אחראים לצורך שהתעורר לשינוי הפורמט וקיבלה את תביעתם. היא הורתה לנתבעים להשיב את הסכומים שכבר קיבלו ולפצות אותם על אי השלמת המיזם בסכום של 29 אלף שקלים, וכן חייבה אותם בהוצאות ההליך בסך של עשרת אלפים שקלים.


ת"א 16550-06-10