בני זוג המתגוררים שנים רבות בביתם כדיירים מוגנים נתבעו לפנות את הדירה בגין אי תשלום דמי השכירות במועד. ביום ה' קבע בית משפט השלום בירושלים כי אמנם התביעה מוצדקת מאחר שהשוכרים אכן לא שילמו בזמן, אך מטעמי סעד מן הצדק החליט שלא לדרוש מהם לפנות את ביתם, תוך אזהרה כי בעתיד עליהם לעמוד בתשלומי השכירות בזמן, שאם לא כן הם יפונו מהדירה לאלתר. כמו כן הם חויבו בהוצאות המשפטיות של התובעת בסכום של כ-8,000 שקלים.


מערכת היחסים בין בעלת הדירה והדיירים החלה להתדרדר כבר בשנת 2007, אז הוגשה נגדם תביעה לראשונה בשל שינויים שביצעו במושכר ואי תשלום שכר הדירה, אך בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכם. התביעה הנוכחית הוגשה בעקבות אי תשלום שכר הדירה לשנת 2013. רק לאחר שהתביעה הוגשה הם העבירו לתובעת את דמי השכירות הנדרשים, אך היא עמדה על דרישתה לפינויים.


הנתבעים טענו כי השכירות שולמה באיחור כתוצאה מדרישתה של בעלת הדירה לקבל את התשלום מראש עבור שנה שלמה, ולא כפי שהסכימו ביניהם כי התשלומים יועברו על בסיס רבעוני. התובעת דחתה טענה זו, ולגרסתה היא נצמדה לחוזה וביקשה צ'קים עתידיים להבטחת המשך התשלומים במהלך השנה.


מכל מקום השופט קבע כי המחלוקת לגבי אותם צ'קים עתידיים שולית, בהתחשב בעובדה שדמי השכירות שולמו רק לאחר הגשת התביעה, וציין מעבר לצורך כי גרסת הדיירים אינה מצדיקה את העיכוב בהעברת שכר הדירה.


האם יש להעניק לדיירים סעד מן הצדק למרות הפרת הסכם השכירות?


מצד אחד הסכם השכירות הופר ללא ספק מאחר שהשכירות לא שולמה במועד, בייחוד בשל העובדה שזו לא הפעם הראשונה שבה חל עיכוב בתשלום. מצד שני, התשלומים הועברו במלואם בסופו של דבר, ומכל מקום מדובר בדמי השכירות עבור שנה אחת, כלומר בהפרה מצומצמת של תנאי השכירות.


אף על פי שקמה עילה לפינוי הדיירים, בחן השופט אם היקף ההפרה המצומצם ביחס לנסיבות שבהן הנתבעים מתגוררים שנים רבות בדירה מצדיק מתן סעד מן הצדק, כך שהם לא יפונו מהדירה. הוא בחן את התנהלותם של הצדדים ואת הכנסתם של הנתבעים, והגיע למסקנה כי פינויים מהדירה הוא סנקציה מחמירה מדי שאינה הולמת את ההפרה.


משקלול האיזון בין הנזק שנגרם לתובעת מהפרת תנאי השכירות אל מול הנזק הרב שייגרם לנתבעים אם יפונו, שוכנע השופט כי פינוי הנתבעים עולה בצורה מוחשית על חומרת ההפרה.

 

יש לך שאלה?

פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף
פורום דייר מוגן | דמי מפתח


הוא ציין כי חובה לשלם את דמי השכירות במלואם ובמועדם, ולכן קבע כי התביעה הוגשה בצדק וכי אכן יש להורות על פינוי הדירה, אך בכל זאת הנתבעים לא יידרשו לפנות את ביתם בשל סעד מן הצדק. הוא התריע בפניהם כי מעתה והלאה עליהם להעביר את דמי השכירות בדיוק בזמן ובהקפדה יתרה, והוסיף כי אם לא יעמדו בתשלומים במועד תהיה הצדקה לפנות אותם לאלתר. בסופו של דבר התביעה נגמרה בחיוב הנתבעים בהוצאות המשפט בסך של כ-8,000 שקלים.

ת"א 4257-07-13