התובעת עברה טיפולי הסרת שיער באור אינפרא אדום אצל מטפלת שאינה קוסמטיקאית מוסמכת, וכתוצאה מהטיפול נגרמו לה כוויות קשות על הרגליים. התובעת הגישה תביעה לפיצויים נגד המטפלת בגין רשלנות בטיפול. בית משפט השלום בתל אביב - יפו קיבל בשבוע שעבר (יום ג') את התביעה וחייב את הנתבעת בסכום של 36,250 שקלים

 

בסוף שנת 2008, התובעת הגיעה אל מספרה במרכז הארץ, שם עברה טיפול להסרת שיער באור אינפרא אדום על ידי אחת העובדות במקום, שאינה קוסמטיקאית מוסמכת, אך עברה הכשרה לעבוד עם המכשיר.

 

כתוצאה מן הטיפול נגרמו לתובעת כוויות חמורות בדמות פסים לאורך הירכיים והשוקיים. לטענתה הכוויות גרמו לה סבל רב, הן בשל הכאבים והן בשל הצלקות המכוערות. היא טופלה בקופת חולים עד להחלמתה ונמנעה במשך תקופה ארוכה מלחשוף את רגליה בפומבי.

 

התובעת הגישה חוות דעת של מומחה כירורג פלסטי, לפיה בעקבות הכוויות שהסב לה הטיפול נגרמה לה נכות זמנית בשיעור של 30% למשך שנה וחצי, ולאחר מכן נותרה לה נכות צמיתה ששיעורה 10%.

 

הנתבעת הודתה כי לא היתה מודעת שהליך הסרת שיער באור אינפרא אדום עלול גרום כוויות, לכן לא מסרה לתובעת הסברים מפורטים בנוגע לסיכונים ולא קיבלה ממנה הסכמה מדעת לטיפול. עוד הוסיפה כי היא הועסקה במספרה כעובדת שכירה, לפיכך אין להטיל עליה את מלוא האחריות לנזקי הלקוחה.

 

בית המשפט קבע כי גם אם הנתבעת אינה מהווה גורם רפואי, ניתן לייחס לה חובת זהירות. והעובדה שהיא אינה קוסמטיקאית מוסמכת, אין בה להפחית מחובת הזהירות המוטלת עליה כלפי קהל לקוחותיה, ומשעה שבחרה לעבוד כקוסמטיקאית, היה עליה לנהוג ברמת הזהירות והמיומנות.

 

בית המשפט ציין כי טיפול הסרת שיער באינפרא אדום אינו אמור לגרום לנזקים ולכוויות, כל עוד ננקטים אמצעי הזהירות הסבירים, על כן הגיע למסקנה כי היווצרות הכוויות היא תוצאה של הפרת חובת הזהירות ואי נקיטת כל אמצעי הזהירות הדרושים, וקבע כי הנתבעת התרשלה בטיפול שהעניקה לתובעת, ובכך גרמה לה כוויה חמורה.

 

הנתבעת טענה כי שימשה כעובדת במספרה ולא קבלן עצמאי, עם זאת מחומר הראיות עלה כי מכשיר אינפרא אדום שעלותו גבוהה נרכש במימונה של הנתבעת עצמה ואף נלקח על ידה עם סיום עבודתה. כמו כן, היא פרסמה את העסק על חשבונה, הוציאה כרטיסי ביקור עצמאיים והעסיקה עובדת.

 

בית המשפט השתכנע כי הנתבעת עבדה במספרה כקבלן עצמאי ולא כשכירה

 

כשלושה ימים לאחר שהתובעת הלינה בפניה אודות הכוויות שהסב לה הטיפול, הבינה הנתבעת כי היא עלולה להיחשף לתביעה וביקשה ליצור רושם של היותה עובדת המספרה כדי שיוקנה לה כיסוי ביטוחי במסגרת חבות מעבידים, אולם בית המשפט סבר שבפועל מערכת היחסים האמתית והאותנטית בין הנתבעת לבין בעל המספרה, לא היתה מערכת יחסים של עובד ומעביד, אלא היא הועסקה כקבלן עצמאי.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
פורום רשלנות מקצועית

 

בסופו של דבר הגיע בית המשפט למסקנה כי על הנתבעת מוטלת האחריות הבלעדית לפצות את התובעת. יחד עם זאת סבר כי לא נותרה לתובעת כל נכות צמיתה בעקבות הכוויות שספגה, אך התרשם כי הטיפול הרשלני הסב לה מידה בלתי מבוטלת של כאב וסבל, עגמת נפש ואי נוחות אשר נמשכו זמן רב לאחר הטיפול. לפיכך חייב את הנתבעת לפצותה בסך של 36,250 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 8,600 שקלים.

 

ת"א 20885-07-09