עובדת מפעל כבת 47 אשר נפגעה במסגרת העבודה ממלגזה שהייתה נהוגה בידי עובד אחר, הגישה תביעה נגד חברת הביטוח. בית משפט השלום בכפר סבא נדרש לאחרונה לדון בנזקים שנגרמו לה כדי לקבוע את גובה הפיצויים, ולאחר פירוט כל נזקיה נקבע כי על חברת הביטוח להוסיף לסכום של 133 אלף שקלים שקיבלה מהביטוח הלאומי, סכום נוסף של כ-57 אלף שקלים. כמו כן חויבה החברה לשלם את הוצאות המשפט בסך של כעשרת אלפים שקלים.


פציעת העובדת אירעה בשנת 2011, וכתוצאה מפגיעת המלגזה היא נפצעה בקרסול ובוהן כף רגלה נשברה. היא עברה הליך החלמה ממושך וחזרה לעבודה רק בחלוף יותר משנה ממועד התאונה לאחר שהחלימה חלקית, אחרי שנאלצה לעבור מספר ניתוחים והייתה באי כושר מלא במשך חמישה חודשים.


הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה לה נכות רפואית בשיעור 14.5%, המורכבת מנכות אורתופדית ונכות בגלל הצלקת שנותרה לה בבוהן. מכיוון שמשמעות הנכות מהצלקת היא בעיקר אסתטית ולא תפקודית, העמיד בית המשפט את נכותה התפקודית על שיעור של 5% בלבד.


בעקבות היעדרותה מעבודה נגרמו לה הפסדי שכר, וסכום הפיצויים בגין ראש נזק זה נקבע על כ-99 אלף שקלים.


בית המשפט פסק פיצויים גם בשל הפסדי פנסיה אף שהעובדת לא תבעה זאת


לגבי הפסדי השכר העתידיים שלה, אף על פי שטענה כי בשל מגבלתה האורתופדית היא יכולה למלא רק תפקיד הדורש תנועה מצומצמת בשטח המפעל, היא הצליחה להתקדם בעבודה ושכרה היום גבוה באופן משמעותי משכרה טרם התאונה. לכן בית המשפט התרשם כי לא נגרם לה הפסד בפועל, אך עם זאת הוא התחשב בכך שככל הנראה היא חווה קשיים בעבודה עקב הפגיעה בכף הרגל, ולפיכך העריך את גובה הפיצוי על הפסדי השכר העתידיים על 30 אלף שקלים.


בית המשפט התייחס להפסדי הפנסיה הצפויים לעובדת, אף שהיא עצמה לא טענה כי הפנסיה שלה נפגעה, וקבע כי ככל הנראה היא השמיטה זאת בטעות והחליט לפסוק לה פיצויים על סך של כ-15 אלף שקלים.


פיצויים נוספים בסך עשרת אלפים שקלים נקבעו לעובדת עבור עזרת צד ג' מבן זוגה ומשפחתה, שתמכו בה במשך כל תקופת ההחלמה הארוכה והניתוחים שנאלצה לעבור. בעבור הסבל והכאב שעברה פסק לה בית המשפט פיצויים של כ-34 אלף שקלים, אחרי שהדגיש כי גם בגין ראש נזק זה היא ביקשה סכום נמוך מדיי עקב חישוב שגוי שלא הביא בחשבון את כל תקופת האשפוז, וקבע שאין מקום לקפח אותה בפיצוי נמוך ממה שקובע החוק.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה
פורום תאונת עבודה


בסופו של דבר נקבע כי העובדת זכאית לפיצויים בגין תאונת העבודה בסכום של כ-190 אלף שקלים, אך יש לנכות מהם את הכספים שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי במשך שלוש שנים ששוערכו לסך של 133 אלף שקלים. לאור זאת ולאחר שבית המשפט קיבל את התביעה, הוא חייב את חברת הביטוח להשלים את הסכום שקוזז מהכספים שהועברו לעובדת, והורה לה לפצות אותה בכ-57 אלף שקלים. כמו כן חברת הביטוח חויבה בהוצאות המשפטיות בסכום עשרת אלפים שקלים.


ת"א 54884-02-14