עורך דין המנהל משרד עורכי דין תבע עורכת דין שעבדה במשרדו בטענה שהשתמשה ללא רשות ביצירותיו המקוריות בתיק משפטי שניהלה, באופן שפגע בקניין הרוחני שלו, והעמיד את סכום הפיצויים הנטענים בגין הפרה חוזית, הפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר שלא במשפט על סך של 40 אלף שקלים. ואולם, ביום א' דחה בית הדין האזורי לעבודה את התביעה, לאחר שקבע כי חלק מסעיפי חוזה העבודה אינם חוקיים וכי לא מדובר ביצירה מקורית. התובע חויב בהוצאות הנתבעת בסכום של 5,500 שקלים.


האם מדובר ביצירות מקוריות?


היצירות המדוברות במקרה זה הן כתבי טענות שיצר התובע, אשר עובד כעצמאי כ-15 שנים, עבור לקוחות משרדו ולצורכי משרדו. הנתבעת עבדה כשכירה במשרד במשך כשנה וחצי עד שפוטרה, והייתה לה גישה חופשית לכתבי הטענות הללו במסגרת עבודתה.


התובע טען כי כמה חודשים אחרי שסיימה לעבוד במשרד, הוא גילה להפתעתו הרבה כי הנתבעת משתמשת בכתבי הטענות שיצר בתיק פשיטת רגל שהיא מנהלת, כולל מבנה צורני זהה ושימוש בביטויים המאפיינים את סגנונו הייחודי, כמובן ללא ידיעתו או הסכמתו ובניגוד לחוזה העבודה שנחתם ביניהם.


התובע ערך בדיקה וגילה כי האדם אשר מיוצג באותו תיק היה לקוח פוטנציאלי שלו, שאף הוחתם על ידי הנתבעת על ייפוי כוח למשרד עבור ניהול התיק, אך כעבור מספר שבועות הנתבעת הודיעה לו שהוא התחרט.


לטענתו, הנתבעת חטאה בגניבת קניין רוחני, הפרה באופן מכוון את זכויות היוצרים שלו על ה"יצירות", ואף הפרה את הסכם העבודה ביניהם שבו התחייבה שלא להשתמש בכל מידע שרכשה במהלך עבודתה במשרדו למשך חמש שנים.


הנתבעת טענה מנגד שמדובר בתביעה קנטרנית שנועדה להכשיל את תביעתה נגדו בבית הדין לעבודה, והסבירה כי בניגוד לרושם שמנסה לתאר התובע, כלל לא מדובר ביצירה או בהשקעה מקורית וייחודית, אלא בבקשה שגרתית למתן צו כינוס שאינה שונה בתוכנה או מיוחדת מאלפי בקשות אחרות המוגשות לבתי המשפט.


לכך הוסיפה כי התנאי שנחתם בחוזה העבודה אינו חוקי, כי היא לא חשפה מידע או סוד מקצועי הקשור לעבודתה אצל התובע, וכי אותו מיוצג לא היה לקוח של משרדו.


כתב תביעה הוא לא סוד מסחרי


בית הדין התרשם כי גרסתו של התובע בנוגע למועד שבו "גילה באקראי" כטענתו את דבר ההעתקה, ואף לגבי הגילוי כי מדובר בלקוח פוטנציאלי של המשרד, עמומה מאוד ואינה מגובה בפרטים ספציפיים.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות
פורום סימני מסחר | מדגמים


כמו כן בית הדין לא השתכנע שמדובר ביצירה מקורית או בפורמט מיוחד של משרד התובע, ואף לא הוכח כי הועתקו סעיפים שלמים או מבנים צורניים. התובע לא הוכיח כי כתביו מקוריים או ייחודיים מבחינת ניסוח, סדר או לשון, ולכן נקבע כי לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים. עוד נקבע כי לא מדובר בסוד מסחרי של המשרד, ואף שבחוזה העבודה קיימים כמה סעיפים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק.


לאור מכלול הנסיבות נקבע כי נראה שאכן מדובר בתביעה קנטרנית, והיא נדחתה. התובע חויב בהוצאות הנתבעת בסכום של 5,500 שקלים.


סע"ש 21167-06-13