שני חברים ילידי שנת 1993, נהגו בשעת לילה מאוחרת ברכב ללא רישיון נהיגה, והיו מעורבים בתאונת דרכים שגרמה לפציעתו הקשה של התובע, בעוד שהנתבע נפצע באורח קל. כל אחד מהצדדים טען כי האחר הוא זה שנהג ברכב והפנה את האשמה כלפי חברו. בית משפט השלום בחיפה קבע בשבוע שעבר (יום ג') כי מי שנהג ברכב הוא הנתבע אשר נפצע קל, וקבע כי התובע חב בשיפוי מקרנית מאחר שלא ידע שהרכב ניטל ללא רשות מבעליו.

 

בתחילת חודש אוגוסט 2009, סמוך לשעה שתיים בלילה, הנתבע לקח את מפתחות הרכב, ככל הנראה ללא רשות, והשניים החלו בנסיעה, במהלכה הנהג איבד שליטה על הרכב, סטה מנתיב הנסיעה ופגע בעמוד תאורה על אי תנועה. כתוצאה מכך הרכב התהפך, נגרר על פני הכביש ופגע בשני רכבים חונים.

 

התובע נפצע באורח קשה בחוליות הצוואר, הוא הובהל באמבולנס לבית החולים, שם עבר ניתוח ואושפז כחודשיים. בעוד שהנתבע נפצע קל בידו ושוחרר לאחר מספר ימים. כאמור, כל אחד מהנערים טען כי האחר הוא זה שנהג ברכב.

 

לטענת התובע, במהלך אותו לילה, הוא חזר מחבר, והנתבע עצר לידו כשהוא נוהג ברכב והציע לו טרמפ. לאחר שכנועים רבים, הוא נעתר לבקשתו ועלה לרכב, אך אז הנתבע האיץ בנהיגתו, סטה מהנתיב והרכב התהפך.

 

כתוצאה מהתאונה התובע נלכד בכיסא שליד הנהג ונזקק לחילוץ. עם זאת הנתבע, אשר נפצע קל בידו יצא מהרכב וברח מהמקום. התובע טען כי לא ידע שלנתבע אין רישיון נהיגה, מאחר שראה אותו נוהג בעבר, וכן מאחר שבשכבת גילו יש גם תלמידים בגיל 17 שהם בעלי רישיון נהיגה.

 

התובע טען כי בעלת הרכב, שהיתה בזמנו בת זוגתו של קרוב משפחתו של הנתבע, הניחה את מפתחות הרכב על השולחן באולם חתונות, ולא נקטה אמצעים יעילים למניעת השימוש ברכב, על כן התנהלותה מעידה על הסכמה לשימוש ברכב.

 

מנגד טענה בעלת הרכב כי רכבה נגנב מחניית אולם האירועים בשעה שהשתתפה בחתונה, על ידי גניבת המפתחות. היא הצהירה כי היא אינה מכירה את התובע וראתה אותו לראשונה בבית המשפט. וכן טענה לכל אורך הדרך כי הרכב לא ניתן ברשות, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף והיא אף קיבלה פיצויים מחברת הביטוח בגין גניבת רכב.

 

הנתבע: התובע התיר עצמו ממושב הנהג ועבר למושב הנוסע בעודו פצוע קשה

 

בחלוף ארבע שנים מיום האירוע, לאחר שניתן נגדו פסק דין והוצא צו הבאה, טען הנתבע כי היה זה התובע שנהג ברכב, למרות שבעת החקירה המשטרתית מסר כי אינו זוכר מי היה הנהג. עוד טען כי התובע התיר עצמו ממושב הנהג, כשהוא פצוע קשה, טיפס מעלה למושב הנוסע וקשר עצמו, לאחר מכן נלכד ברכב עד ששירותי הכבאות חילצו אותו.

 

לאחר עיון בתיק המשטרה ושמיעת טענות הצדדים, העדיף בית המשפט את גרסתו של התובע, וקבע כי גרסתו של הנתבע אינה מתיישבת לא עם לוחות הזמנים ולא עם הגיונם של דברים. עם זאת סבר כי טענת התובע שחשב שהנתבע בן 17, גם היא אינה מתיישבת עם השכל הישר, מאחר שהשניים למדו יחדיו בבית ספר יסודי, ולכן, אין ספק שידע כי לנתבע אין רישיון נהיגה.

 

יש לך שאלה?

פורום פסילת רישיון | שלילת רישיון
פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה

 

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הנתבע הוא זה שנטל את המפתחות ללא רשות ונהג ברכב, כמו כן קבע כי התובע לא היה שותף לנטילת המפתחות, על כן קרנית חבה בתשלום פיצויים בגין נזקיו, והנתבע ישפה את קרנית בכל סכום שיפסק, ואף יישא בהוצאות משפט לטובת התובע בסך של 15,000 שקלים.

 

ת"א 17518-03-10