המאבטח שקרסה עליו דלת תבע על אובדן כושר עבודה

בתחילת שנת 2004, בשעה שהועסק התובע כמאבטח בקניון, דלת הכניסה קרסה והתנפצה עליו. התובע הגיש תביעת פיצויים נגד הנהלת הקניון שהדלת היתה באחריותה ובשליטתה. לאחר שתביעתו התקבלה, הגיש התובע ערעור על גובה הפיצויים בטענה כי איבד את כושר השתכרותו כתוצאה מהאירוע. בית משפט העליון בירושלים קיבל השבוע (יום א') את הערעור וחייב את המעסיקה בסך של 296,200 שקלים.

התובע, יליד 1959, כלכלן בהשכלתו, עלה לארץ מגאורגיה בשנת 1998. בשנים הראשונות לאחר עלייתו ארצה, עבד כמאבטח בקניון בלוד. בשנת 2000 סיים קורס יזמות עסקית וקורס חשבי שכר בכירים. ולאחר התאונה החל לעבוד כדוקטור לכלכלה וכמהנדס בתחום הבניה בפרויקטים שונים.

התובע טען כי עקב קריסת דלת הקניון, הוא נפגע קשה בתחום האורטופדי, הנוירולוגי והנפשי, וציין כי בשל פציעתו איבד כליל את כושר השתכרותו והוא סובל מתחלואים שונים שאת כולם ייחס לתאונת העבודה. מנגד טענה המעסיקה כי נותרה לתובע נכות מזערית בתחום האורטופדי והנפשי, ואף ציינה כי קיימת האדרה והגזמה בתיאוריו לגבי המגבלות והנזקים שנגרמו לו.

מומחה לרפואה תעסוקתית קבע כי התובע אינו כשיר לעבודה פיזית מאומצת

עקב חילוקי דעות בין הצדדים מינה בית המשפט המחוזי בתל אביב מספר מומחים רפואיים מטעמו, ואף מינה בצעד חריג מומחה לרפואה תעסוקתית. המומחה קבע כי התובע אינו כשיר לעסוק כמאבטח או בכל עבודה פיזית מאומצת, אולם הוא נמצא כשיר לעבודה ולעסוק בתחומי הפקידות, הייעוץ והניהול בתחומי התמחותו ככלכלן.

בסופו של דבר העמיד בית משפט המחוזי את ממוצע השתכרותו לצורך חישוב גובה הפיצויים על סך של 4,933 שקלים, ונפסק לזכותו סך של 565,000 שקלים. לאחר הפחתה של תגמולי המוסד לביטוח לאומי חויבה המעסיקה לפצותו בסך של 196,200 שקלים.

במסגרת הערעור טען התובע כי בית המשפט העמיד את הגריעה מכושר השתכרותו על 10% בלבד, בשעה שמדובר באובדן מלא של כושר השתכרותו, ולכן דרש הפסדי שכר בעתיד בסכום של כמיליון שקלים. מנגד טענה המעסיקה כי מדובר באירוע לא צפוי שלא ניתן היה למנוע, וכי הפיצוי שנפסק על ידי המחוזי הוא על הצד הגבוה, לכן אין מקום להגדיל את סכום הפיצויים.

בית המשפט העליון מצא כי אין מקום לסטות מהנכויות הרפואיות שנקבעו על ידי המומחים מטעם בית המשפט, אולם השתכנע כי קיימת סתירה בחוות דעת הרופא התעסוקתי, שקבע כי נבצר מהתובע לעבוד בעבודה פיזית קשה וכמאבטח, וכי הוא יכול לעבוד באופן מלא בעבודה שאינה פיזית, אך רק כחמש שעות בעבודות שעבד טרם התאונה, על כן קיימת עמימות מסוימת לגבי מגבלותיו שיש לקחת בחשבון.

עוד קבע כי בסיס השכר על פיו חושב שכרו, הן כלפי העבר והן כלפי העתיד, קיפח אותו, מאחר שלא נלקח בחשבון פוטנציאל ההשתכרות של המערער, אשר הרוויח ביום מתן פסק הדין סך של 16,770 שקלים בחודש.

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה
פורום תאונת עבודה

בנסיבות אלה חייב בית המשפט העליון את הנהלת הקניון לשלם לתובע תוספת של 100,000 שקלים על הסכום שנפסק, כך שהיא חויבה לפצותו בסך של 296,200 שקלים, וסך הכל יקבל התובע פיצויים בסך 665,000 שקלים, כולל התגמולים מביטוח לאומי.

ע"א 3971/14