העליון זיכה אדם שפיטם אווזים מחמת אי שפיות

בית המשפט העליון קבע בשבוע שעבר (יום ג') שיש לזכות אדם אשר פיטם אווזים באמצעות לחץ אוויר, מחמת אי שפיות הדעת.

הזיכוי ניתן לאחר שההליך נדון רבות בערכאות הקודמות, שבכל אחת מהן התקיימו שני דיונים. הדעות היו חלוקות אם יש להרשיע את האדם בהתעללות בבעלי חיים או לא.

בבית משפט השלום נאמר כי האדם עינה והתאכזר לבעלי חיים, כאשר פיטם אווזים באמצעות לחץ אוויר. טענתו של האדם כי המציא שיטה לפיטום אווזים שאינה נחשבת פיטום אסור נדחתה, והוא נשלח לבדיקה פסיכיאטרית. חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה כי בעת ביצוע המעשים, הוא סבל ממצב נפשי שלא אפשר לו להבין מה פסול במעשיו. בית משפט השלום אימץ את חוות הדעת וקבע כי יש לזכות את האדם מחמת אי שפיות.

האדם הגיש ערעור על קביעה זו, והמשיך לטעון כי יש לזכותו משום שהשיטה שבה הוא מפטם את האווזים אינה פסולה. בית המשפט המחוזי בחן את הראיות העובדתיות בלי קשר למצבו הנפשי, ואמנם זיכה אותו מחמת הספק, אך הוסיף כי אין בכך כדי להצדיק את שיטת פיטום האווזים אלא לא הוצגו בפניו ראיות מספקות לפיטום.

בית המשפט העליון: אין להכתים אדם הסובל מאי שפיות בהרשעה בפלילים

הוחלט לא לבטל את הזיכוי ולהתמקד במצבו הנפשי של האדם. להחלטה זו ניתנה רשות ערעור של המדינה, שאכן הגישה בקשה לבית המשפט העליון לקביעה כי השיטה לפיטום האווזים שבה השתמש האדם פסולה ומהווה עבירה. הסנגור טען שיש לברר את האשמה ללא התייחסות למצבו הנפשי של האדם, אם בנוגע לכשירותו לעמוד לדין ואם באשר לאחריותו הפלילית.

קיימת סוגיה משפטית בנוגע לאדם שנקבע בעניינו כי אין לו אחריות פלילית עקב אי שפיות, בשאלה האם יש לקבוע שהוא לא בר עונשין, כלומר לא זכאי ולא מורשע. בית המשפט העליון התייחס לסוגיה זו וסבר שהרשעה פלילית מכתימה את מי שהורשע בה, אך עבירה פלילית כוללת גם את המחשבה הפלילית מלבד העבירה עצמה. לכן לא ראוי להכתים אדם הלוקה בנפשו בגין מעשים שלא היו לו מחשבות פליליות בעת ביצועם, ואדם כזה דינו שיזוכה בבית המשפט.

מכיוון שכך ומאחר שדובר בהליך זה על ערעור כנגד זיכויו מחמת הספק של האדם, בחר בית המשפט העליון להגיע לתוצאה שתתמקד בפן הנפשי של האדם, מבלי לבחון את האשמה או לקבוע הלכות בנוגע לבירור האשמה.

יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
פורום רישום פלילי

לאחר שבחן את הדיונים בערכאות הקודמות ואת הסוגיה המשפטית, קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה חלקית, תוך התמקדות במצבו הנפשי של האדם. אדם הסובל מאי שפיות אינו יכול לגבש מחשבה פלילית, ולכן לטעם בית המשפט לא ראוי להכתימו באמצעות הרשעתו בפלילים. בית המשפט עמד על הכשלים הדיוניים שליוו את ההליך, וקבע כי משכך אין מקום לברר את האשמה לגופו של עניין. אי לכך הזיכוי יישאר על כנו, אך זאת מחמת אי שפיות הדעת ולא מחמת הספק.

רע"פ 2675/13