מסורבת גט ניצלה את ההזדמנות שבעלה הגיע ארצה לרגל נישואיו של בנם המשותף, ופנתה אל בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו בבקשה לחייבו להתגרש ממנה. תביעתה התקבלה בתחילת השבוע (יום ב') והבעל חויב לתת לה גט.

 

בני הזוג פתחו פרק ב' בחייהם ונישאו בישראל בשנת 1991 כדת משה וישראל, כשלכל אחד מהצדדים ילדים מנישואים קודמים. חודשים ספורים לאחר הנישואין, ירדו לגור בדרום אפריקה ושם נולדו ארבעת ילדיהם המשותפים.

 

לפני כשש שנים בני הזוג נפרדו, ובחודש אוגוסט 2009 עזבה האשה את בעלה ועברה לגור סמוך להוריה בניו יורק, והבעל ממשיך להתגורר בדרום אפריקה עד היום. האשה פתחה בהליכי גירושין בבית הדין בדרום אפריקה, אולם הבעל סרב לשתף פעולה והוצא נגדו כתב סירוב וחרם חמור החתום על ידי כל דייני יוהנסבורג.

 

לרגל נישואיו של בנם המשותף, הגיעו הצדדים בנפרד לישראל והאשה ניצלה הזדמנות זו, ופתחה תיק תביעת גירושין ועתרה לחייב את בעלה לתת לה גט.

 

האשה חשפה בפני בין הדין מערכת יחסים רוויה במעשי אלימות פיזית ומילולית, וטענה כי בבית שררה אווירה קבועה של פחד וטרור. הבעל לא התפרנס, אלא התקיים מכספי תרומות שאביה היה צריך לקבץ עבורם, ואף לא הותיר לה לצאת לעבודה בתור מורה, ולא הסכים להביא עוזרת לעבודות משק בית גם בעת שהיתה בהריון.

 

האשה החליטה לעזוב את דרום אפריקה לאחר שהבינה כי אינה מוכנה להמשיך לחיות בצל בעלה המתעלל, ואף נאלצה להוציא את ילדיה מהבית מחשש לסכנה הצפויה להם מאביהם.

 

הבעל הכחיש כי הכה את הילדים או השתמש בכינויי גנאי כלפי אשתו, וטען כי היא סובלת מחוסר בהורמונים הגורם לאי תפקוד של בלוטת התריס, לכן הפכה עם השנים לאשה חרדתית וכל האשמות הם פרי דמיונה בלבד. הוא הודה כי במשך כל השנים לא הביא כסף לפרנס את אשתו ואת ילדיו. ואישר כי ללא כספי אביה של אשתו המשפחה לא היתה יכולה להתקיים.

 

הבעל לא ידע להסביר מדוע הרב הורה עליו שלא להתגרש

 

כיום הוא מנהל את בית חב"ד מביתו ועוסק בקירוב יהודים ליהדות, וחי מכספי תרומות, אולם לא נותר לו כסף לשלם לרעייתו. עוד הצהיר כי סירובו להתגרש נובע מהוראה של רב, אולם לא ידע להסביר מדוע ניתנה לו הוראה זו.

 

שני הבנים העידו על התפרצויות הכעס של אביהם, על האווירה הקשה של פחד ששררה בבית ואף הצהירו כי האב היה מכה אותם בילדותם, והיה צועק ומשפיל את האם גם במעמד הילדים.

 

בית הדין קיבל את עדויות שני הבנים, וקבע כי מדובר במקרה ברור של אשה שמאסה בבעלה, עקב התנהגותו האלימה כלפיה וכלפי הילדים, עד כדי פירוד ועזיבה לארץ אחרת. עוד השתכנע כי סירובו של הבעל למתן גט אינו נובע מרצונו לשלום בית, מאחר ובמהלך כל תקופת הפרידה, לא נקף אצבע קטנה או עשה צעד כלשהו לקראת האשה שיהיה בו קריאה לשלום בית.

 

יש לך שאלה?

פורום הסכם שלום בית - איך עושים את זה?
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?

 

בית הדין התרשם כי בני הזוג פרודים למעלה משש שנים, ואין לאף צד רצון אמיתי לשקם את היחסים, וקבע כי הבעל בהתנהגותו הביא לנתק בין האם לילדיה, לפיכך חברו כמה עילות לחיוב גט כאשר בכל אחת מהן לבדה די בכדי לחייב את הבעל בגט. ובנסיבות אלה התביעה התקבלה, והבעל חויב לתת פיטורין לאשתו תוך 30 יום ממתן פסק הדין.

 

תיק ‏1014181/1