בית משפט השלום ברחובות פסק פיצויים להורי תינוקת שנפצעה בעינה בבית חולים במרכז הארץ בהיותה בת שמונה חודשים, עקב רשלנות בהשגחה עליה שהובילה לפציעה.


התינוקת ואחיה התאום נולדו כפגים בשבוע ה-31 להיריון, לאחר שנים רבות של טיפולי פוריות. הלידה עצמה אירעה בזמן שמירת היריון. התאומים נולדו במשקל נמוך עם בעיות בדרכי הנשימה, ושהו באינקובטור.


התינוקת אושפזה במחלקת הילדים בבית החולים עקב חום וקשיי נשימה, ונזקקה לטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. במסגרת זו אירעה הפציעה, כאשר במהלך ניסיון הצוות הרפואי לבצע לה עירוי, עקב היעדר השגחה של הצוות הרפואי, הצליחה התינוקת לאחוז במחט משומשת שהייתה במקום ולדקור את עינה הימנית כמה פעמים. לאחר בדיקות ואבחון בהרדמה, התגלתה חדירה של המחט בדופן העין ועוד שתי חדירות שדיממו. בעקבות הפציעה בעינה נזקקה התינוקת לטיפולים רפואיים נוסף על הטיפול בדרכי הנשימה שבגינו אושפזה מלכתחילה. לאחר כחודש שחרורה מבית החולים.


אבי התינוקת הביע כעס בעדותו על הצורך בחקירתו בבית המשפט


הצוות הרפואי שהיה מעורב באירוע הועמד לדין פלילי, ובית משפט השלום דן בגובה הנזק שעל בית החולים לשלם להורי התינוקת. אבי התינוקת הובא לעדות, ובית המשפט ציין כי ניתן היה לחוש בתסכולו ובכעסו על עצם העובדה שהוא צריך לתת עדות ולהיחקר בבית המשפט על נסיבות הפציעה המצערת של בתו. הוא הפגין תוקפנות, עוינות ואף חוסר רצון לשתף פעולה, וזאת אף שהוא ואשתו הם יוזמי התביעה.


מומחה מטעם בית המשפט קבע שלתינוקת תישאר נכות צמיתה, אך בשנים הקרובות הנכות עלולה להתפתח וקשה לחזות זאת מראש. לכן, לדעת המומחה כדאי להמתין כמה שנים ולערוך בדיקה חוזרת. בית המשפט קבע בעניין כי בשלב זה כבר אפשר לתת פסק דין בכל הנוגע להוצאות רפואיות והפסדי הכנסה, ולכשהתינוקת תגיע לגיל 15 וחצי היא תוכל לתבוע שוב בגין רכיבי נזק נוספים כגון כאב וסבל והפסדי השתכרות עתידיים.


המחלוקת הכספית העיקרית שבה דן בית המשפט היא הפסדי הכנסתו של אבי התינוקת, אשר נאלץ לסגור את עסקו. מדובר במהנדס אשר עסק בשיווק והקים חברה לייבוא שמנים מחו"ל. לטענתו, לאחר הפציעה של בתו בעינה הוא נאלץ לזנוח את העסק כדי לטפל בה יום וליל. בשל המצב, הוא עזב את העסק עוד בטרם הספיק להנפיק ממנו הכנסה. כמו כן טען כי סמוך לפני קרות הפציעה הוא הזמין קונטיינר של סחורה מחו"ל בתקווה להגדיל את רווחיות העסק. הקונטיינר היה כבר מוכן בחו"ל, אך הוא לא התפנה לגבות כספים לצורך גויס משאבים לרכישת הסחורה, ועל כן העסקה "התפוצצה" והחברה הפסיקה לפעול.


לדבריו, בית החולים לא הצליח לסתור את גרסתו או להציג גרסה חלופית להפסקת פעילות החברה סמוך לאחר פציעת בתו. מנגד, לטענת בית החולים אבי התינוקת מנסה להגדיל את נזקיו באופן מלאכותי, וזאת אף שטענתו נסתרה ולא התיישבה עם ההיגיון הבריא.


בית המשפט: טענת האב שנאלץ לסגור את עסקו בעקבות הטיפול בבתו היא טענה מיתממת


בית המשפט קבע בנושא עסקו של האב כי אשפוז התינוקת היה נחוץ לצורך טיפול בדלקת הריאות שבעטיה הגיעה לבית החולים מלכתחילה. לפיכך, ממילא הוריה נדרשו ללוותה בתקופה זו ללא קשר לפציעה בעינה, ולא סביר כי עקב אשפוז לתקופה של חודש קרס עסקו של אביה. לכן טענתו שהפציעה בעין גרמה לו לאבד את עסקו היא טענה מיתממת אשר נטענת רק בדיעבד.


ההורים נמנעו מלהגיש מסמכים על הכנסותיהם במשך השנים בכלל וסמוך למועד האירוע בפרט, אם לא היה בהם כדי לתמוך בטענותיהם לגבי הנזק המיוחד שטענו לו בגין סגירת העסק. מכלול הנתונים הראו שמדובר במשפחה נורמטיבית עם תנודתיות בשכר המאפיינת משפחות אחרות רבות, בעיקר כאשר מדובר בשנים שבהן הופכים מזוג למשפחה עם ילדים.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות ברפואת משפחה וילדים
פורום רשלנות רפואית בלידה


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי על בית החולים לשלם להורים סך של 48 אלף שקלים, וכן הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך עשרת אלפים שקלים. נקבע כי לאחר יום הולדתה ה-15 תיבדק שוב אצל המומחה וניתן יהיה לפנות שוב לבית המשפט לצורך סיומו של ההליך.


ת"א 2010-09