בית המשפט המחוזי בחיפה פסק פיצויים לעובד שנפגע בעבודתו במפעל. רוב נסיבות המקרה שבו נפצע העובד אינן במחלוקת. בשנת 2009 החל לעבוד במפעל למיחזור ומיון פסולת בתור עוזר מנהל האחזקה. כעבור שנתיים, בעת שניסה לנקות אחד מהמסועים המלוכלכים במפעל, הניח מלגזה מתחת למקום שבו היה צריך לנקות, ולדבריו עובד נוסף עזר לו לעלות על קרש שהונח על שיני המלגזה. לאחר שעלה על המסוע, ניקה את הלכלוך שהצטבר באמצעות וו ברזל שדחף לתוך המכונה. ברגע שעשה זאת נמשכו חולצתו וידו הימנית לתוך הגלגל והוא נפצע.


המפעל: העובד נהג ברשלנות שהובילה לפציעה


העובד טען לרשלנות מצד המפעל, אשר היה יכול למנוע את הפציעה אילו היה מורה להפסיק את פעולת המסוע בעת ניקויו. כמו כן טען העובד כי לא קיבל הדרכה ראויה כיצד לנקות את המסוע, כי אין במפעל ממונה בטיחות וכי הנחיות הבטיחות ניתנו באופן קלוקל.


המפעל מצדו טען לרשלנות תורמת מצד העובד, מכיוון שהשתמש בברזל מעוקל באופן שברור כי אינו בטיחותי כאשר רצה להוציא ניילונים שנתקעו במסוע, וכך נתפס שרוולו במסוע וידו נמשכה פנימה. המפעל טען כי בדרך זו העובד עבר על איסורים אשר ידע עליהם היטב. כמו כן הוסיף כי פעל על דעת עצמו ובניגוד להוראות שקיבל.


המפעל טען שהעובד הונחה לא לנקות לבד את המסוע אלא רק עם מנהל האחזקה, ומנהל האחזקה העיד שהלכלוך מסולק בלחץ מים וללא מגע יד אדם. זאת כנגד עדות העובד שטען כי אם מנהל האחזקה לא נמצא, יש לו סמכויות לנקות בעצמו. כך לדבריו הנחה אותו מנהל המפעל כי מכיוון שהוא נמצא במפעל בלילות ללא מנהל האחזקה, הוא יכול לעבוד בלילה לסילוק הפסולת. התאונה עצמה התרחשה בעשר בבוקר אך באותה שעה מנהל האחזקה לא היה במפעל, ולכן פעל העובד בעצמו.


העובד הוסיף כי הוא פליט מחוף השנהב. זאת לעומת טענת המפעל כי מדובר במהגר עבודה. הצדדים דנו בשאלה אם הוא עתיד להישאר בארץ, ואז הוסיף העובד שיש לו בת זוג ישראלית שאיתה הוא מנהל חיים משותפים. בנושא זה קבע בית המשפט כי לא הוצגה כל ראיה לכך שמדובר בפליט, ואף הסיק מעדותה של בת הזוג כי הם אינם מנהלים מערכת יחסים זוגית, אך הוסיף כי אינו רואה בכך חשיבות, למעט הערכתו את מהימנות העובד. עובד שנפגע בעבודה זכאי לפיצוי בין שהוא נשאר בארץ ובין שהוא מגורש ממנה או עוזב אותה.


בית המשפט: למפעל אחריות לנזק לצד רשלנותו של העובד עצמו שגרמה לפציעה


בית המשפט מצא בעדותו של העובד כמה אי דיוקים, למשל ציין שלא סביר כי עלה למסוע בעזרת עובד נוסף והיה תקוע שם מבלי שאף אחד שמע אותו והיה יכול לעזור לו לרדת. יותר הגיוני שהוא נהג במלגזה ועלה לבדו למסוע. בית המשפט התרשם כי העובד מסלף את המציאות לצרכיו, ולא האמין לעדותו שהיה מוסמך לנקות את המסוע לבדו עקב היותו שווה ערך למנהל האחזקה. בית המשפט האמין כי מנהל האחזקה אסר עליו לנקות את המסוע לבדו בזמן שהוא פועל, ואף הזהיר אותו מספר פעמים שלא יעשה זאת לבד. מכאן הסיק בית המשפט שלמרות ההזהרות, העובד ניקה את המסוע לבדו שוב ושוב.


בית המשפט הוסיף כי המפעל ידע כי העובד מפר את ההוראות באופן קבוע לצורך המשך עבודתו במפעל, ולא מנע זאת בשום אמצעי אלא דווקא קידם אותו בשל יוזמתו, וכך שיגר לו חיזוקים חיוביים להתנהגותו. לכן המפעל נושא באחריות לנזק לצד תרומתו של העובד עצמו לפציעה.


בעקבות פציעתו היה העובד מאושפז במשך 133 ימים. המוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות בשיעור 70%, מכיוון שעל פי חוות דעת מומחה יד ימינו אינה יכולה לתפקד עוד, מצב הדומה לקטיעת היד. בית המשפט קבע שאין להתחשב בקביעת המוסד לביטוח לאומי על נכותו, אלא קבע את נכותו הרפואית לצמיתות על 60%.

 

יש לך שאלה?

פורום מפגע בטיחותי בעבודה, כשל בטיחותי וחקירת תאונות בעבודה
פורום תאונת עבודה


בית המשפט הוסיף כי אף על פי שמדובר באדם ללא השכלה הוא אדם נבון ואמביציוזי, וכי הוא לא נפגע מעבר לפגיעה ביד ימין ויכולתו הקוגנטיבית נותרה כשהיתה. טענת המפעל כי אלמלא התאונה היה מגורש לחוף השנהב נדחתה.


לאחר שמיעת הצדדים ודיון על גובה הפיצויים, פסק בית המשפט פיצויים בסכום של כ-413 אלף שקלים. מתן הפיצויים הותנה בכך שהביטוח הלאומי לא יחליט שהוא זכאי לתשלום קצבה מיוחדת.


ת"א 13596-01-13