לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, שם נקבע כי שבעת אחיו של אדם שהלך לעולמו בשנת 2007 הם יורשיו, ואילו אלמנתו אינה זכאית לירושה אף שהיתה נשואה לו במועד פטירתו.


הדיון נסב סביב השאלה מי נחשב "בן זוג" מבחינת חוק הירושה, והאם כדי שהאלמנה תיחשב בת זוג מספיקה העובדה שבני הזוג לא התגרשו.


בשנת 1962 נישאו האלמנה והמנוח, ולשניים נולדה ילדה שנפטרה בשנת 1986. בשנת 1968 עזב המנוח את ישראל ואף לא ביקר בה משנת 1975, והוא הלך לעולמו בבלגיה.


האלמנה הציגה הסכם משנת 1966 החתום רק על ידה, אשר מסדיר את הסכמתם העקרונית להתגרש, את המשמורת על הילדה וכן את חלוקת רכושם המשותף, וטענה כי במקום להגיע לבית הדין הרבני במועד הדיון שנקבע, עזב המנוח את הארץ. משנת 1970 חיה האלמנה עם בן זוג במשך 36 שנים כידועים בציבור, ונולדו להם שתי ילדות.


בית המשפט לענייני משפחה: לאור הנתק הממושך, האלמנה והמנוח לא נחשבים בני זוג


בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לאחר שלא התראו יותר מ-36 שנה וללא כל קשר ביניהם, כאשר המנוח אפילו לא הגיע ללווית ילדתם המשותפת, ברור כי המנוח והאלמנה לא הגדירו עצמם בני זוג, אף אם לא סידרו את גירושיהם בבית הדין הרבני. לנוכח זאת, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי האלמנה אינה זכאית לירושת המנוח אלא אחיו, וחייב את האישה בהוצאות תביעה ושכר טרחת עורך דין בסכום של 40 אלף שקלים.


האלמנה טענה בבית המשפט המחוזי כי די בכך שהיתה נשואה למנוח והם מעולם לא התגרשו, כדי שתיחשב היורשת החוקית של העיזבון. היא הוסיפה שאין כל ראיה לכך שהמנוח בכלל היה מעוניין להתגרש, הוא לא נישא בשנית ולא חי עם אישה אחרת, כך שהוא ראה בה בת זוגו עד יום מותו.


לעומתה טענו אחיו של המנוח כי הם היורשים החוקיים של העזבון, והצדיקו את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. לפי טענות האחים, אף על פי שבהתאם לדין העברי אכן האלמנה והמנוח נותרו נשואים עד יום פטירתו, על פי הדין האזרחי אין לראות בהם בני זוג, וזאת לנוכח הנתק הממושך והמוחלט ביניהם, וכן העובדה שהאלמנה חיה עם גבר אחר ואף יש להם שתי בנות משותפות. האחים הוסיפו כי אף שגם הם היו בנתק עם המנוח במשך שנים ארוכות, במקרה שלהם מדובר בקשר דם שאי אפשר להתירו, ולכן הם היורשים החוקיים.


בית המשפט המחוזי: בן הזוג היורש הוא בן הזוג הנשוי


בית המשפט המחוזי פנה ליועץ המשפטי לממשלה כדי לקבל את עמדתו בסוגיה המשפטית שעלתה לדיון, ועמדתו היתה כי אף שמדובר במקרה קיצון, אין מקום לסטות מהוראת החוק במקרה זה ויש לראות את האלמנה כיורשת.


בית המשפט דן בשאלת הירושה ובסוגיה המורכבת מיהו בן הזוג לעניין זכאות לירושה, והראה כי הפסיקה ואף המשפט העברי דנו בכך רבות וללא החלטות חד משמעיות. כמו כן הוסיף בית המשפט כי קיים חוסר ודאות מה היתה כוונת המנוח, בעיקר כשמדובר בנתק של שנים רבות ומבלי שהמנוח נפרד מזוגתו בצורה פורמלית.


לבסוף קבע בית המשפט כי גם אם מדובר במקרה קיצון, עדיין אין לשנות מההלכה הפסוקה הקובעת כי בן הזוג היורש הוא מי שנשוי, וסייג באומרו שקיימים מקרים רבים שבהם יש לבחון קיומה של מערכת זוגית ואת כוונת הצדדים.

 

יש לך שאלה?

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


בית המשפט קיבל את ערעור האלמנה וביטל את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה ביטל את החיוב בהוצאות שחויבה המערערת ואת צו הירושה שהוצא בהתאם לפסק דינו של בית המשפט הקודם, אשר יתוקן כך שהמערערת תירש את המנוח כבת זוג לכל דבר.


עמ"ש 38845-10-12