בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק לאחרונה לטובת עוזרת בית אשר קיבלה בירושה כ-800 אלף שקלים ממעסיקה לאחר שעבדה בביתו במשך כ-17 שנים, למרות התנגדות אחייניו.


בחודש אוגוסט 2010, נפטר הקשיש כשהוא בן 90. המנוח, שהיה ערירי ואלמן במותו, ערך צוואה שלוש שנים קודם לכן בה הוריש את כל הונו, כ-800 אלף שקלים, לעוזרת הבית שהועסקה בביתו במהלך שבע עשרה השנים האחרונות לחייו.


בני משפחתו הנותרים, אחייניו מצד אחיו ומצד אשתו שנפטרה שנים קודם לכן, סברו כי כספו של דודם אמור באופן טבעי לעבור אליהם, ובוודאי לא לעוזרת הבית, ועל כן הגישו יחד התנגדות לצוואה בטענה כי דודם המנוח לא היה כשיר לערוך אותה.


לטענתם, בעת עריכת הצוואה, שנערכה כשהיה כבן 87, היה המנוח עדיין שרוי באבל ובדיכאון על מותה של אשתו כשנתיים קודם לכן.

לפיהם, מדובר היה באדם תלותי מטבעו אשר היה נוח להשפעה ועוזרת הבית ניצלה עובדה זו כדי להשפיע עליו להוריש לה את כספו.


עוד טענו האחיינים כי לאורך השנים היא עשתה ככל שביכולתה על מנת להדיר את משפחתו ממנו ולתת לו תחושה כי היא היחידה שדואגת ומטפלת בו. כך למשל, היא לא סיפרה לאף אחד מהאחיינים על אשפוזו של דודם, ואף לא דאגה לעדכן אותם בדבר מצבו הנפשי המתדרדר.
כאשר גילו לטענתם על התדרדרות חמורה במצבו, שכרו התובעים מטפלת זרה אשר תשגיח עליו לאורך כל שעות היום. פעולה זו הרתיחה את עוזרת הבית שנטשה אותו לאנחות, לא לפני שווידאה כי הצוואה נחתמה ואין לו כל אפשרות לשנותה בשל מצבו הנפשי.


עוזרת הבית דחתה מנגד את טענותיהם של האחיינים והדגישה את הקשר המיוחד שנוצר עם המנוח וכן עם אשתו המנוחה לאחר 17 שנים של היכרות. לטענתה, במהלך התקופה נקשרה נפשה אל בני הזוג הבודדים, ושתי המשפחות אף בילו יחד פעמים רבות, הן בחגים והן בחופשות בבתי מלון.


הטענה כי המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה אינה מתקבלת על הדעת


בעניין הצוואה, טענה העוזרת כי המנוח פנה באופן עצמאי לעורך דין שהכיר שנים קודם לכן, עוד בטרם ההיכרות ביניהם, בבקשה לערוך צוואה המורישה לה את כל הונו. לדבריה, היא כלל לא היתה מודעת לעריכת הצוואה באותה העת, והמנוח היה עצמאי לעשות כרצונו ואף טיפל ביתר ענייניו ביעילות רבה.


לפיה, הטענה כי המנוח לא היה כשיר בעת עריכת הצוואה אינה מתקבלת על הדעת שכן באותה התקופה הוא הלך לבדו לבנק לנהל את ענייניו, ערך קניות ואף נהג ברכבו.


כמו כן, הפנתה העוזרת את בית המשפט למסמכים הרפואיים של המנוח אשר אף לא אחד מהם העיד על בעיה קוגניטיבית כלשהי או על כך כי הוא סובל ממחלת הדמנציה. לבסוף, ציינה כי אין ספק כי היא היתה קרובה למנוח הרבה יותר מאשר אחייניו, וכי האחיינים בעצמם סברו כך כאשר התעכבו במינוי אפוטרופוס לדודם בהנחה כי היא מטפלת בו במסירות רבה.


לאור הפער בין טענות הצדדים באשר למצבו הקוגניטיבי של המנוח בעת עריכת הצוואה, מינה בית המשפט מומחה נוירולוגי מטעמו אשר קבע, לאחר בחינת המסמכים הרפואיים, כי המנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה בסבירות של 50%.


אלא שבאופן החורג מגדר הרגיל, לא קיבלה השופטת את מסקנתו בעניין, ונימקה את החלטתה בכך כי למעשה לא נמצאה כל עדות בכל המסמכים הרפואיים בנוגע למצב קוגניטיבי ירוד, וכי דרך הדדוקציה בה בחן המומחה את המסמכים החסרים מידע רלוונטי שכזה, אינה הולמת או מתאימה למקרה הנדון.

 

בית המשפט: אין פסול בתקוותו של אדם להירשם בצוואת המנוח


לאחר בחינה נוספת של טענות הצדדים, קבעה השופטת כי עלה בידי העוזרת להוכיח את מסירותה למנוח, בעוד האחיינים לא הצליחו לסתור או להפריך טענותיה. כמו כן, התחשבה השופטת בעדותם של שכנים ומכרים רבים אשר תמכו בטענות עוזרת הבית, והעידו על היחס החם ששרר בינה לבין מעסיקה, ועל הטיפול המסור שהעניקה לו וכן לאשתו בחייה.


לבסוף, קבע בית המשפט כי מכלל העדויות עולה כי מדובר באישה שהיתה מסורה למעסיקיה, טיפלה בהם ודאגה להם עד יום מותם, ובין אם קיוותה בסתר או ביקשה בגלוי להיות מוזכרת בצוואתו של המנוח, אין בכך פסול, שכן לא הוכח כי המנוח לא היה כשיר לבצע החלטה עצמאית, ולא הוכח כי היא הכריחה אותו לעשות כרצונה.

 

יש לך שאלה?

פורום התנגדות לצוואה | ביטול צוואה
פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


לפי כל אלה, קבעה השופטת כי הצוואה תישאר על כנה, ודחתה את התנגדותם של האחיינים.


ת"ע 57331-01-11