קשישה סיעודית בשנות השמונים לחייה, הותקפה בידי עובד, בעת החלפת הטיטולים. לאחר שהעובד הורשע בפלילים, הקשישה הגישה נגדו ונגד הנהלת בית האבות תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף. בית משפט השלום בנצרת קיבל בשבוע שעבר (יום א') את התביעה, וחייב את הנתבעים לפצות את הקשישה בסך של 42,000 שקלים.

 

התובעת, ילידת 1926, אושפזה במחלקה סיעודית בבית אבות, כשהיא מרותקת למיטתה ולכסא גלגלים וסובלת מדמנציה. במהלך משמרת שבת, בחודש אוקטובר 2010, הותקפה הקשישה, בידי עובד סיעודי, כאשר הוא הלם בה בכוח בראשה, בעת החלפת הטיטולים. עובד אחר ראה אותו מכה את הקשישה, ושאל אותו בתדהמה לפשר מעשיו. הנתבע איים עליו שלא יספר לאיש, וסידר את שערה, על מנת להסתיר את החבלות.

 

בני משפחתה של התובעת שהגיעו לביקור באותו יום, הבחינו כי מצבה אינו טוב, והיא סיפרה להם שמישהו הרביץ לה. בני המשפחה הטילו ספק בדבריה, מאחר והיא סובלת מבעיות בזיכרון, אולם היא נלקחה מיד לטיפול רפואי בבית חולים, ושם אובחן כי כתוצאה מהתקיפה נגרמו לה חבלות בראשה ובעיקר בעינה השמאלית.

 

בעקבות האירוע הוגשה תלונה במשטרה ובהמשך הוגש כתב אישום נגד העובד הסיעודי. הוא הועמד לדין בגין מעשיו, ולאחר הרשעתו בפלילים, נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל ותשלום לתובעת בסך של 11,000 שקלים.

 

הנתבע טען כי מדובר בתביעה נקמנית וטורדנית מצד בני משפחתה של התובעת, ואף הכחיש את המיוחס לו, וטען כי מעולם לא פגע בקשישה, או בכל מטופל אחר. הנהלת בית האבות, טענה כי היא אינה אחראית לנזקים שנגרמו לה, מאחר והיא לא היתה יכולה לצפות את מעשיו התוקפניים של העובד.

 

מעדויות העובדים עלה כי הנתבע נהג באופן קבוע לדלג על החלפת טיטולים, וכאשר העירו לו על כך הוא הגיב בתוקפנות, וגם לאחר שהתלוננו עליו בהנהלה, הוא לא שינה את התנהגותו. עוד עלה כי הוא נהג לישון במהלך המשמרת, במקום להשגיח על המטופלים, ואף השליך בכוח קשישים לתוך כסאות הרחצה.

 

מנהלת המוסד טענה כי לא הגיעה אליה אף תלונה אודות העובד, והיא לא שמעה על חריגה בעבודתו במשך כל תקופת העסקתו, שהתפרשה על פני עשרה החודשים. המנהלת הוסיפה כי התרשמה שמדובר באדם נעים הליכות, נקי ומסודר, והיתה מופתעת מאוד כאשר נודע לה על המקרה הנורא.

 

העובד פוטר ממשרתו הקודמת, לאחר שהכה תלמיד כיתה ב' בחינוך מיוחד

 

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שהעובד הכה את התובעת, בהתאם לנטען בכתב התביעה, ובהתאם להרשעתו בהליך הפלילי. עם זאת הוא בחר לטעון בעדותו כי לא ביצע את המיוחס לו. כמו כן, מהראיות עלה כי לפני שהגיע לעבוד במחלקה הסיעודית, הנתבע לימד חינוך מיוחד, ופוטר לאחר שהוגשה תלונה נגדו על הכאת תלמיד בבית הספר.


עוד נקבע כי הנהלת בית האבות ביצעה בירור שטחי, לאור רגישות התפקיד אליו נשכר, ולא ערכה כל בירור מעמיק בדבר עברו התעסוקתי. לפיכך היא התרשלה בהפעלת המסננת של בחינת המועמדים לעבודה, והפרה את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליה.

 

יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות

 

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה, וקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 53,000 שקלים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. בניכוי הסכום ששולם במסגרת ההליך הפלילי, בסך 11,000 שקלים. ישלמו הנהלת בית האבות והעובד הסיעודי פיצוי בסך 42,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים.

 

ת"א 31902-06-13