בית משפט השלום בירושלים נאלץ לדון בשאלה האם לגזור עונש מאסר בפועל על אדם אשר במהלך עשר שנים הכה את ילדיו בשלושה מקרים שונים. לאחר עריכת תסקיר שירות מבחן ובחינת העדויות, קבע בית המשפט בשבוע שבר (יום ד') כי האב המכה ירצה חמישה חודשי עבודות שירות, ושישה חודשי מאסר על תנאי.
לפי כתב האישום, במהלך התקופה שבין 1999 ל-2009, הכה הנאשם, רופא במקצועו כבן 59, חמישה מתוך ששת ילדיו, בארבעה אירועים שונים. שניים מהם חטפו מכות בישבנם באמצעות חגורה, אחד חטף סטירה, ילדה אחת חטפה מכה בירכה, וילדה אחרת קיבלה סטירה על לחייה כיוון שלא דיברה אליו כראוי.
לאור אופי האישומים נערך תסקיר שירות מבחן לנאשם, שם נבדק האם יש מקום להענישו במאסר בפועל. מהתסקיר עלתה דמותו של אדם נוקשה אשר נוטה להתייחס בהתנשאות לזולתו, ורואה עצמו לא כתוקף וכמשליט אימה אלא כקורבן הנרדף בעיקר על ידי בנו הבכור. לבנו זה, התייחס האב כמקור לכל הרעות מאחר והוא זה אשר התלונן עליו והפיץ את השמועות, כך לדבריו, והכל כדי לקחת את מקומו כראש המשפחה.
כמו כן, חזר הנאשם פעם אחר פעם על הטענה כי בסך הכל נהג לפי הדרך שראה כנכונה וכראויה, וכי ישנו צורך חינוכי ממשי בהכאת ילדים, על מנת ללמדם אסור ומותר, וכללי התנהגות ראויים.
בנוסף, טען הנאשם בפני שירות המבחן כי מאחר ומדובר בהשקפת עולמו, ומאחר והוא מאמין באמת ובתמים בדרך זו, אין טעם שייקח חלק בטיפול או בשיקום כלשהו.
גם בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, צוין כי הנאשם עמד על דעתו כי מדובר בדרך חינוך ראויה, וכי הוא ניסה כל העת למזער את חומרת העבירות שיוחסו לו.
המאשימה: עבירות הנאשם הן רק "קצה הקרחון"
בטיעוניה לעונש, לאחר קבלת התסקיר, טענה המאשימה כי אין להקל בעבירות שבוצעו על ידי הנאשם, וכי תוצאותיהן והשפעתן על ילדיו עלולות להיות קשות וחמורות. לטענתה, אין לראות במיעוט העבירות כנסיבה מקלה, אלא להתייחס אליהן כאל "קצה הקרחון" במערכת יחסים קשה וקלוקלת בינו לבין ילדיו.
מנגד, טען בא כוחו של הנאשם, כי כתב האישום יצא מכל פרופורציה, וכי בסך הכל מדובר באב שאיבד שליטה בארבעה מקרים בלבד אשר נפרסו על פני עשר שנים תמימות. בהתייחסו להשלכות וההשפעות עליהן דיברה המאשימה, טען הסניגור, כי אותם ילדים גדלו ללא דופי והמצוקה שהמאשימה מרמזת לה, כלל לא ניכרת בהם.
לבסוף, הוסיף בא כוחו, כי הנאשם לא פרק את זעמו על ילדיו, כפי שקורה במקרים קשים של אלימות במשפחה, אלא נהג באלימות מדודה אשר כוונה במקרים מסוימים מאוד לצורך חינוך ילדיו ותו לא.
לתמיכה בטענותיו, הציג הסנגור בפני בית המשפט את חוות דעתה של פסיכולוגית אשר בחנה את השפעת "חינוכו" של האב על ילדיו. בחוות דעתה, טענה כי הקשר המתקיים בין האב לילדיו הינו תקין, ונראה כי כולם מוצלחים, כל אחד בדרכו, וחיים חיים טובים ורגועים.
עם סיום הצגת הטיעונים, ניצל הנאשם בעצמו את הזכות שניתנה לו, ופנה לבית המשפט כאשר הוא חוזר על טענותיו כי מדובר בשיטת חינוך לגיטימית, כי הוא בסך הכל ביקש לחנך את ילדיו כראוי וכי אין מקום להטיל עליו עונש בגין מעשיו.
"חושך שבטו שונא בנו"?
לאחר שמיעת טענות הצדדים, פנה השופט לדון בשאלה האם יש להעניש את הנאשם בגין "חינוכו" האלים במאסר בפועל. לצורך כך, ניגש לפסוק הידוע מספר משלי (פרק יג') "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר", ובחן שני פירושים לפסוק. האחד כי המילה שבטו מציינת מקל חובלים ומשמעו הלקאה של ממש, והשני כי מדובר רק באיום והטלת מורא על ידי האב, ללא אלימות פיזית ממשית.
לאחר בחינת הפסוק, קבע השופט כי הוא אינו יכול לקבוע איזהו הפירוש הנכון, וכי הנאשם בסופו של יום רשאי להחזיק בדעותיו ולפרש את הפסוק כפי שהוא רואה לנכון. אלא שהוא מחויב לפעול בהתאם לחוק, ופירוש כזה או אחר אינו יכול לבוא על חשבון החוק או על חשבון רמיסת זכות האדם לשמירה על גופו.
כמו כן, קבע השופט כי לאחר שהנאשם חזר מספר פעמים על כך שמדובר בשיטה לגיטימית לחינוך ילדיו, ולא הביע צער או חרטה על שיטת חינוך זו, אין בית המשפט יכול להתעלם מעבירות אלימות אלה, ויש צורך להענישו בשל כך בעונש אשר יהלום את חומרתן.
מה גם, שעברו הפלילי של הנאשם, אשר הורשע בעבר אף באלימות כלפי אשתו, מביאה לצורך בהרתעה ממשית.
יחד עם זאת, התחשב השופט בכך שמדובר במספר מועט של מקרים אשר התפרסו על פני עשר שנים, וכי המקרה האחרון אירע כשש שנים טרם תחילת ההליך המשפטי.
יש לך שאלה?
פורום אלימות במשפחה
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
לפי כל אלה, גזר השופט חמישה חודשי מאסר בפועל על הנאשם אשר ירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, וחתימה על התחייבות בסך 5,000 שקלים שלא לבצע עבירות אלימות דומות במשך שנה לפחות מיום גזר הדין.
ת"פ 22807-07-11
.JPG)
