בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בשבוע שעבר (יום א') את ערעורם של עורך דין ואשתו, שהוגש עקב פסק הדין שניתן בעניינם בתביעת לשון הרע של השניים נגד עיריית עפולה. המחוזי קיבל את הערעור וחייב את העירייה לשלם פיצוי בסך 70 אלף שקלים בגין לשון הרע.


במסגרת עבודתו כעורך דין, ייצג המערער את בנק דיסקונט, והגיש כבא כוחו בקשה למימוש שיעבוד על דירת חייבים. וכך, באפריל 2004 הוא מונה ככונס הנכסים של הדירה, אשר נותרה ריקה במהלך השנים, עד שנמכרה בשנת 2011.


כאשר נמכרה הדירה ניגש עורך הדין לעיריית עפולה וביקש לשלם את חוב הארנונה שהצטבר לאורך התקופה. העירייה הגישה לו בתגובה דרישת חוב בסך כולל של כ-23 אלף שקלים, והוא שילם את הסכום במלואו ואף קיבל תעודה המאפשרת רישום של הרוכשים החדשים.


אולם, להפתעתו הרבה, כשלושה וחצי חודשים לאחר תשלום החוב, הוטל צו עיקול על חשבונות הבנק הפרטיים של עורך הדין ואשתו, על ידי העירייה, כאשר העירייה תופסת בעיקול כ-620 אלף שקלים מחשבונות השניים.

 

התביעה: העיקול על החשבון פגע בשמם הטוב של התובעים 


בתביעתו, טען עורך הדין כי צו העיקול שהוצא נגדו ונגד אשתו, עולה לכדי עוולת לשון הרע, ופגע בשמם הטוב. לפיכך, ביקש מבית משפט השלום לחייב את העירייה בתשלום פיצויים בסך של 150 אלף שקלים: 100 אלף שקלים לעורך הדין, ו-50 אלף שקלים לאשתו.


העירייה אמנם לא הכחישה כי הוציאה צו עיקול על חשבונות התובעים, ואף הודתה כי החוב אכן שולם על ידי עורך הדין. אולם, לטענתה, במסגרת תפקידו ככונס נכסים, מחזיק התובע בדירות נוספות בעיר, אשר להן חובות ארנונה נוספים. על כן, הוצאת צווי העיקול נעשו לפי חוק, תוך ניצול זכותה של העירייה לגבות את חובותיה.עוד טענה העירייה כי לא נגרם לתובעים כל נזק בעקבות העיקול.


בית המשפט אמנם קיבל את טענתם של התובעים וקבע כי מעשה העירייה עולה לכדי עוולת לשון הרע כנגדם, אולם בעקבות העובדה שלא הצליחו להוכיח את הנזק שנגרם להם כתוצאה מכך, פסק בית המשפט פיצויים בסך עשרת אלפים שקלים בלבד.

 

הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על גובה הפיצוי 


בעקבות פסק דין זה, הגישו בני הזוג ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי שגה בית המשפט בפסיקת סכום פיצויים הקטן בהרבה מזה שהתבקש. לטענתם, העיקול הוטל על סכום גבוה של כ-624 אלף שקלים שהיו בחשבונם, ולא צומצם לסכום החוב שעמד על כ-23 אלף שקלים בלבד, ובעקבות כך נגרמה להם עוגמת נפש גדולה, ולא ניתן להתעלם מהשלכות העיקול על שמם הטוב.


כמו כן, הדגישו השניים את העובדה כי החוב נוצר במסגרת עבודתו של עורך הדין ככונס נכסים מטעם ההוצאה לפועל, ואף על פי כן, לא רק שהעיקול הוטל על חשבונו הפרטי אלא גם על חשבונה הפרטי של אשתו אשר לא היתה כלל קשורה לעניין.


מנגד, טענה העירייה כי יש להתחשב בכך שעורך הדין פעל שלא כשורה כאשר לא הודיע על מינויו ככונס על הדירה, וכך צבר חוב גדול שנמשך לאורך שנים. לאור התנהלות זו, לשיטתה, קבע בצדק בית משפט השלום כי סכום הפיצויים יעמוד על עשרת אלפים שקלים בלבד.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי ישנו מקום להתערב בהחלטת בית המשפט, ולפסוק פיצויים גדולים יותר עבור המערערים אשר יעמוד על סך כולל של 70 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום ארנונה, היטלי פיתוח ומיסוי מוניציפאלי
פורום לשון הרע


בנימוקיו להחלטתו, קבע השופט כי ראשית אין כל קשר בין אי הודעתו של עורך הדין על מינויו, להוצאת צו עיקול על חשבונו הפרטי. כמו כן, העירייה לא הביאה כל הסבר מספק לגבי תפיסתו של הסכום הגבוה בסך כ-620 אלף שקלים בעוד צו העיקול עמד על סכום נמוך בהרבה.

 

לבסוף, קבע השופט כי אין העירייה יכולה להטיל אחריות אישית על כונס נכסים, ובוודאי לא על אשתו.


לפיכך, פסק בית המשפט כי העירייה תחויב בפיצויים מוגדלים בסך של 70 אלף שקלים, וכן בהוצאות המשפט בסך של עשרת אלפים שקלים.

 

ע"א 26706-06-14