אדם שעבר קיבוע בעצם שורש כף היד, טען כי במכתב השחרור מבית החולים, לא ציינו הרופאים שהניתוח בוצע באמצעות תילי קירשנר, והם נשכחו בהמשך הטיפול, וגרמו לנזק משמעותי. על כן הוא הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד המדינה. בית משפט השלום בראשון לציון קיבל בשבוע שעבר (יום ה') את התביעה, וחייב את המדינה לשלם לתובע פיצויים בסך של 209,000 שקלים.

 

בחודש אפריל 2008, נחתך התובע בשורש כף ידו השמאלית מזכוכית בביתו. התובע, יליד 1967, הינו שף במקצועו, וידו השמאלית היא הדומיננטית. בעקבות החתך הוא עבר ניתוח בבית חולים בדרום הארץ, לצורך קיבוע העצם באמצעות שני תילי קירשנר. הניתוח עבר בהצלחה, אולם הרופאים לא ציינו בטופס השחרור כי נותרו בשורש כף היד מסמרים שיש להוציאם, ובכך גרמו נזק ופגעו בסיכויי החלמתו. 

 

בעקבות הניתוח התובע נדרש לעבור טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, כאשר הרופאים המטפלים לא ידעו על קיומם של המסמרים, חרף העובדה כי תילי קירשנר עלולים לזוז ממקומם, לגרום לדלקות וקרעים, ולגרות את הרקמות והעצב.

 

בשל חשד לקיום זיהום באזור הפציעה, עבר התובע צילום רנטגן, אחרי שלושה חודשים מיום הניתוח. מסמר אחד אותר בצילום, והוצא מכף היד, והמסמר השני לא אותר מעולם, ואין כל רישום רפואי לגביו.

 

בנסיבות אלה התובע הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד המדינה, בטענה כי העדר הרישום יצר חוסר מודעות של הרופאים בהמשך הטיפול, והותרת תיל קירשנר בגופו במשך זמן ארוך מהנדרש, גרם לו סבל רב, ותרם לשיעור נכותו.

 

הותרת המסמרים בשורש כף היד גרמה לפגיעה בעצב ולנכות צמיתה

 

על פי חוות דעתו של מומחה לכירורגיה של היד, מקובל להוציא את תילי הקירשנר כעבור שלושה עד שישה שבועות מהניתוח, ומסמר אחד נותר בכף ידו כשלושה חודשים, והשני פשוט נעלם. לדבריו, הותרת המסמר מעבר לזמן הסביר העיבה על סיכויי החלמת העצב, וגרמה לנכות צמיתה בכף היד.

 

עוד ציין המומחה כי חוסר האזכור לקיום המסמר בטופס השחרור מבית החולים, גרם לכך שלא העלה חשד לקיומו בהמשך, ועל כן התובע הופנה ללא הנחיה מתאימה, לכל אותם הטיפולים, וכתוצאה מכך נותרה לו נכות בשיעור של 40%.

 

מנגד טען מומחה מטעם הנתבעת כי לא נפלה רשלנות רפואית בטיפול התובע, ונכותו היא תוצאה בלעדית של התאונה. לטענתו, העובדה שהמסמר נותר במקומו במשך כשלושה חודשים לא תרמה ולא גרמה לנכות. עוד ציין כי מקובל להפעיל מפרקים בפיזיותרפיה, גם כאשר סיכת קיבוע נמצאת בגפה, וההפעלה לא גרמה נזק לעצב.

 

בית המשפט התרשם כי הנתבעת לא הפנתה את התובע לבדיקת דימות, על מנת לעקוב אחר מצב המסמרים לאחר הניתוח, ועל פי התיעוד הרפואי, התעורר חשד לתהליך דלקתי, כחודש ימים לאחר הניתוח. עוד נקבע כי במקרה של זיהום, יש להוציא את המסמרים, גם אם לא חלפו ששה שבועות. על כן נפלה התרשלות בהעדר מעקב אחר תילי הקירשנר בעקבות הניתוח.

 

בית המשפט קבע כי המרפאה בעיסוק היתה צריכה לקבל את המידע אודות הימצאותם של תילי קירשנר, כדי להתאים את הטיפול לתובע. לפיכך נקבע כי הרופאים אשר השמיטו ממכתב השחרור את המידע המהותי התרשלו.

 

יש לך שאלה?

פורום אחוזי נכות
פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

 

בסופו של דבר התביעה בגין רשלנות רפואית התקבלה, והמדינה נדרשה לפצות את התובע בסך של 209,000 שקלים, בגין הנזקים שנגרמו לו, כתוצאה מהתרשלות.

 

ת"א 1557-12-10