בית הדין הארצי לעבודה קיבל בשבוע שעבר את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי, לאחר שאזרחית ישראלית הגישה תביעה נגד המוסד בדרישה לקבל קצבת ילדים למרות שבעקבות נישואיה לאזרח מצרי, היא מתגוררת רוב הזמן במצרים.


אזרחית ישראלית מצפון הארץ, נישאה ביולי 2006 לאזרח מצרי בירדן. לאחר נישואיהם התגוררה התובעת במצרים ובישראל. מכיוון שאת שני ילדיה היא ילדה בארץ, קיבלה התובעת, עם לידתם, קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי.


אלא שלאחר זמן מה, החליט המוסד לשלול את זכאותה לקצבה, וזאת לאור העובדה כי הילדים שהו למעלה משלושה חודשים רצופים במצרים. באותו מעמד, קבע המוסד לביטוח לאומי כי תושבותה של האזרחית הישראלית תישלל.


נוכח החלטה זו, פנתה התובעת לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ודרשה להמשיך ולקבל את הקצבה, בטענה כי היא וילדיה עדיין חיים בארץ, ועל כן היא זכאית לקצבה על פי חוק.


בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתה, וקבע כי לא עלה בידי המוסד לביטוח לאומי להוכיח כי מרכז חייהם של האם וילדיה אינו במדינה, ולכן עליו להמשיך ולשלם את הקצבה, וכן להשיבה למעמד של תושבת ישראל.


פסק דינו של בית הדין האזורי, נשען על ההנחה כי התובעת הינה תושבת ישראל, ועל כן מגיעה לה קצבה לפי חוק עבור התקופה בה שהתה בארץ. אולם, לאחר מתן פסק הדין, ביקש המוסד לביטוח לאומי לערער הנחה זו, ולהביא לשלילת הקצבה ולהיפוך ההחלטה.


המוסד לביטוח לאומי: האם חיה במצרים ורק ביקרה בארץ


בערעורו, טען המוסד כי עם נישואיה לאזרח מצרי בשנת 2006, התגוררו השניים עם ילדיהם בדירה שכורה במצרים, כאשר האם מגיעה מידי פעם עם ילדיה לביקורים קצרים בארץ, על מנת לבקר את משפחתה, וכן כדי לקבל שירותי בריאות שונים. כך למשל, חוסנו שני ילדיה בארץ.


לעומת זאת, בעלה מעולם לא התלווה אליה בביקוריה, וככל הנראה מעולם לא ביקר בארץ, ומכיר את משפחתה המורחבת עקב ביקורים שהם ערכו במצרים. לטענת המוסד, נקודה זו היא חשובה להפרכת ההנחה שהאם הינה תושבת הארץ, שכן לו היה הדבר כך, לא היו נאלצים בני משפחתה להגיע למצרים כדי לבקרה.


כמו כן, אין בבעלותה כל רכוש, היא אינה בעלת דירה או שטח בישראל, וכאשר היא מגיעה לביקור היא לנה אצל הוריה. לפי כל אלה ועוד, לא מתקיימת במקרה זה, לפי דברי המוסד לביטוח לאומי, הזיקה לארץ, ולא קמה לה הזכאות לקצבה.


מנגד, טענה האם להגנתה כי ההיפך הוא הנכון, ואין לה כל זיקה למצרים אלא לארץ ישראל, בה היא חיה כל ימי חייה ומוסיפה להתגורר גם לאחר נישואיה. לטענתה, היא מעולם לא ביקשה אזרחות זרה, ומעולם לא ביקשה לוותר על האזרחות הישראלית שלה.


כמו כן, ההתייחסות ליציאותיה מן הארץ הינן שגויות מן היסוד, שכן היא יוצאת לבקר את בעלה במצרים ולא מגיעה לבקר את הוריה לארץ. מכאן שמרכז חייה היה ונותר בישראל, ועל כן ילדיה זכאים לקצבה והיא זכאית להחזר תושבותה.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי ודחה את טענות האם. בנימוקיה להחלטתה, קבעה השופטת כי בתקופות המדוברות האם לא נחשבה לתושבת ישראל לפי חוק, ועל כן אין היא זכאית לקצבה.

 

בית המשפט: האם שהתה זמן ממושך בארץ רק בלידת בניה 


בנוסף, לפי בית הדין, עלה בידי הביטוח הלאומי להוכיח כי מאז נישואיה של האישה, עיקר חייה, שהיה עד כה בישראל, עבר למצרים. כך הוכח למשל, כי מיד לאחר הנישואים היא עברה להתגורר עם בעלה בדירה שכורה, כאשר אביה מבקר אותה פעמיים בשנה, כמו גם בני משפחה אחרים. כמו כן, הוכח כי בנה הבכור נרשם לגן הילדים בקהיר.


אספקט חשוב אחר שנבחן במסגרת פסק הדין, הוא העובדה כי הפעמים בהן שהתה זמן ממושך בארץ היה בלידת בניה, הן כאשר היתה בשמירת הריון, ואף קיבלה קצבה על כך מהביטוח הלאומי, והן כאשר ילדיה נזקקו לטיפולים רפואיים ולחיסונים. כל ביקוריה האחרים היו קצרים, כאשר היא לנה עם ילדיה בבית הוריה.


באשר לטענותיה בעניין עבודתה כמפקחת חדר צ'אט באתר אינטרנט בינלאומי, אשר ממילא מאלצת אותה להישאר בישראל, קבע בית הדין כי מדובר בעבודה אותה ניתן לעשות מכל מקום בעולם, שכן מדובר בעבודה מהבית כשכל הדרוש הוא להתחבר לרשת האינטרנט.

 

יש לך שאלה?

פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום משרד הפנים


הוכחות אלה, יחד עם העובדה כי בעלה מעולם לא הגיש בקשה להגר לישראל ולא הביע רצון מיוחד בנושא, הובילו את בית הדין לסברה כי הנתבעת אינה זכאית לתשלום קצבת ילדים מתוקף אי היותה תושבת הארץ בתקופה האמורה. לפיכך, קיבל בית הדין את הערעור, ושלל זכאותה של האישה.


עב"ל 48134-10-12