בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק החודש לטובת רונית רפאל אשר הגישה תביעה נגד קוסמטיקאית שפרסמה את עסקה תחת שם זהה. למרות שמדובר בשמה האמיתי, נדרשה הנתבעת להסיר את השם מעל המוצרים ולשלם 40 אלף שקלים לתובעת.


התובעת, רונית רפאל, מחזיקה מזה כ-25 שנה ברשת של מרכזי יופי הפועלים ברחבי הארץ ואף בחו"ל, הנושאת את שמה. בנוסף לחברה, השם מופיע כסימן המסחר גם על גבי מוצרים שהיא משווקת, שיטת טיפול שפיתחה ועוד.


לפי כתב התביעה, גילתה התובעת כי הנתבעת, שהינה עוסקת בתחום הקוסמטי, משתמשת בשם זהה לשמה לפרסום העסק שבבעלותה. לטענתה, מדובר בגניבת עין ובהפרה של סימני המסחר שרכשה. לאחר שביקשה ממנה להסיר את השם מפרסום העסק, סירבה הנתבעת לעשות כן, ולפיכך, היא נאלצה לפנות לבית המשפט בבקשה להורות לה על הסרתו.


עוד טענה התובעת, כי בפרסום זה הנתבעת למעשה התעשרה על חשבונה כאשר הציגה מצג שווא לקהל לקוחותיה כאילו היא מנהלת מכון אשר מצוי בבעלות התובעת, שהינה בעלת שם ומוניטין רב בתחום.


מנגד, טענה הנתבעת כי השימוש בשם נעשה בתום לב וללא כל כוונת רווח נוסף, שכן זהו שם נעוריה. בתחילה, השתמשה בשם זה בצירוף לשם משפחתה של בעלה, וכך גם רשמה את העסק, אולם, לאחר גירושיה, החליטה לחזור לשם נעוריה, וכעת מפרסמת תחת שם זה את העסק שלה.


לטענתה, ממילא התביעה אינה יכולה להתייחס לתקופה שלפני 2011, שכן אז היה שמה היה מורכב גם משם משפחתו של בעלה, וכן היא עבדה בתוך מספרה ולכן לקוחותיה כלל לא ידעו את שם העסק.


לאחר הדיון הראשון בעניין, הורה השופט על סעד זמני, לפיו הנתבעת תסיר עד תום הליכי המשפט את שמה מפרסום העסק, בכל תחום תקשורת בו הוא מצוי. בהמשך ההליכים נקבע כי הסעד יהפוך לקבוע.


בבואו לדון בפסק הדין, לאחר שמיעת טענות הצדדים, בחן השופט את טענות התביעה לגבי הפרת סימן המסחר. לפי טענה זו, בשימוש בשם התובעת, הפרה הנתבעת את סימן המסחר כאשר היה ידוע לה כי מדובר בשם בעל מוניטין המוכר וידוע בכל בית.


סימני המסחר דומים באופן שעולה לכדי הפרתו של הסימן המקורי


לאחר השוואה בין שני סימני המסחר, קבע השופט כי הם דומים זה לזה באופן המגיע לכדי הפרת סימן המסחר המקורי של התובעת. הדמיון נקבע, בין היתר, באמצעות עריכת מבחני מראה וצליל, כאשר הוכח כי לא רק שהם דומים במשמעותם, אלא אף במראה ובצליל שמשמיעות המילים המצורפות לשם הצדדים.


כמו כן, דחה השופט את טענתה של הנתבעת אשר טענה כי גם אם סימני המסחר אכן דומים מאוד, היא אמורה להיות מוגנת מפני תביעה שכן מדובר בשמה האמיתי, ולא בשם שניכסה לעצמה בניסיון להשלות קהל הלקוחות. בנימוקיו לדחיית טיעון זה, קבע השופט כי לא מדובר כאן בתום לב, אלא בידיעה מוחלטת כי סימן מסחר זה עתיד להגדיל באופן משמעותי את קהל לקוחותיה.


עוד בחן השופט את הטענה לגניבת עין, וקבע כי במעשיה, ביקשה הנתבעת לנצל את הפוטנציאל שבהטעיית הציבור, ולפיכך, אין מקום לייחס לה הגנה המייחסים לאדם המעוניין להשתמש בשמו לפרסום.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום סימני מסחר | מדגמים


יחד עם זאת, נקבע כי הסכום שביקשה התביעה בגין ההפרה, בסך 500 אלף שקלים, הינו גבוה מידי, ולכן הנתבעת חויבה לשלם 20 אלף שקלים בגין עוולת הפרת סימן המסחר, ו-20 אלף שקלים נוספים עבור עוולת גניבת העין.


בסך הכל, חויבה הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 40 אלף שקלים לתובעת, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 11 אלף שקלים.


ת"א 28998-12-11