עשרים ושבעה דיירים בבניין משותף בעיר באזור שרון, הגישו לבית משפט השלום בהרצליה תביעה נגד אחד הדיירים, לאחר שסירב לחתום על הסכם פינוי בינוי שביקשו הדיירים כולם לבצע בבניין. לאחר דיון קבע בית המשפט בשבוע שעבר (יום ב') כי הנתבע יפצה את דיירי הבניין בלא פחות ממיליון שקלים עבור הנזקים שגרם להם.
לפי כתב התביעה, חתמו הדיירים על הסכם עם חברה קבלנית לצורך ביצוע פרויקט פינוי בינוי בבניין המשותף. זאת לאחר שבשנת 2009 הוכרז השטח ככזה המיועד לפרויקט.
וכך, בסוף שנת 2011 אושרה תכנית הבניה, והוחלט כי בשלב הראשון הבניין ייהרס כליל, הדיירים יועברו למגורים זמניים, ובמקומו ייבנה בניין חדש.
אולם, בתביעתם, טענו דיירי הבניין כי התכנית סוכלה על ידי אדם אחד ויחיד, הוא הנתבע, אשר ביקש לסחוט את היזם ולהביא לעיכוב הפרויקט תוך גרימת נזק רב ליתר הדיירים הנאמד במיליוני שקלים. לפיהם, הדייר אינו מחזיק בכל סיבה מוצדקת לעיכוב הפרויקט.
את תביעתם העמידו התובעים על סך מיליון שקלים, כשהם מצמצמים את סכום הנזקים רק בשל אגרת בית המשפט.
הנתבע: סירוב בשל שינוי תנאי ההסכם
מנגד, טען הנתבע כי הוא כלל לא התנגד בתחילה לפרויקט, ולהיפך, היה בין הראשונים לחתום על ההסכם. אלא שבהסכם נקבע כי הוא ואמו הקשישה, המתגוררת עמו, יעברו מיד למגורים החדשים מבלי לעבור למגורים זמניים, הבטחה שהופרה על ידי היזם שביקש להחתימו על הסכם חדש.
לטענתו, אמו הינה אישה חולה ומבוגרת, ואינה יכולה לעמוד בשני מעברי דירה. לפיכך, מדובר בסירוב סביר מצדו לכל הדעות. כמו כן, טען כי למעשה לא נגרם לדיירי הבניין כל נזק, שכן הפרויקט כלל לא החל, והוא מצוי בשלביו הראשוניים בלבד. עוד טען, כי יתר הדיירים כלל לא הגישו את חתימותיהם, וכי הוא משוכנע שאינו הדייר היחיד שעדיין לא חתם על ההסכם.
לבסוף, הוסיף הנתבע כי ממילא לא מדובר בפרויקט בעל כדאיות כלכליות, וכי מאחורי התביעה מסתתר מניע של היזם ששם לו למטרה להפעיל עליו לחץ כדי שיחתום.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט כי ראשית אין צורך בהגשת החתימות האחרות של דיירי הבניין על ההסכם, בעיקר לאור העובדה שלא נקבעה מניעה חוקית להגשת תביעה נגד דייר סרבן גם אם אינו האחרון לחתום.
שנית, קבע השופט כי למרות טענותיו, לא הביא הנתבע כל הוכחה בדבר מצבה הרפואי של אמו, המונע ממנה לעבור למגורים זמניים, ולא הסביר מדוע הדבר יקשה עליה כל כך, בעיקר לאור העובדה כי כעת היא נאלצת לעלות ארבע קומות לדירתה, בעוד בבניין החדש הובטחה לה דירה בקומת הקרקע או הראשונה.
בית המשפט: מדובר בעסקה משתלמת ובסירוב לא סביר
יתרה מכך, מבדיקת ההסכם נמצא כי אכן מדובר בעסקה כדאית ומשתלמת ביותר לדיירי הבניין, כאשר במקום הבניין הישן יוקם בניין חדש עם מעלית ומקום חניה, וכן הדירות יהיו גדולות יותר, ויכללו ממ"ד ומרפסת.
על כן, לא מצא השופט ולו סיבה אחת סבירה והגיונית לסירובו של הדייר, לא מהבחינה הבריאותית ולא מהבחינה הכדאית והכלכלית.
לפיכך, פנה השופט והתייחס לטענותיו בנוגע לאי גרימת הנזק לדיירים, שכן הפרויקט עדיין לא יצא לפועל, וקבע כי לא כך הדבר, שכן בסירובו לחתום על ההסכם הוא מונע מעשרות דיירים לבצע פרויקט אשר יעלה את ערך הדירות במאות אלפי שקלים, ואף ישפר את איכות חייהם.
יש לך שאלה?
פורום בתים משותפים | תביעות למפקחת
פורום תמ"א 38
לבסוף, קבע בית המשפט כי על הנתבע לפצות את יתר הדיירים בעבור סירובו העיקש, בסך של מיליון שקלים, וכן חייבו בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 120 שקלים. יחד עם זאת, הוסיף השופט בסוף דבריו, כי במידה והדיירים יסכימו לבטל את חובו בעבור חתימה על הסכם הפרויקט יוכלו לעשות כן.
ת"א 54823-07-13
.jpg)
.jpg)
.jpg)
