במהלך דיון בבית המשפט לענייני משפחה, נעצרה בעלת דין בחשד שצילמה והקליטה את ההליך שהתנהל בדלתיים סגורות. לאחר שלא נמצאו ראיות והחשד הוסר, הגישה האישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בגין מעצרה, ועתרה לפיצויים. תביעתה התקבלה והנהלת בתי המשפט חויבה בתשלום בסך 2,200 שקלים.


לפי כתב התביעה, במאי האחרון הגיעה התובעת לדיון בעניינה בבית המשפט לענייני משפחה. לפני שהחל הדיון, ניגשה לעמדת המאבטחים העוזרת המשפטית של השופט שדן בתיק, והודיעה על חשדה כי התובעת מצלמת ומקליטה את מהלך המשפט ומעלה את החומרים לבלוג שלה באינטרנט.


לפיכך, נכנס אחד המאבטחים לאולם הדיונים בו החל הדיון בעניינה, וביקש מכל הנוכחים לכבות את הניידים שלהם. כאשר היה הקהל עסוק בכיבוי המכשירים, הבחין המאבטח בתובעת שאינה זזה ממקומה. לשאלתו השיבה כי אין ברשותה טלפון נייד.


חשדו של המאבטח לא פחת, והוא נותר באולם ועקב אחרי תנועותיה, עד שהבחין לפתע שהיא מחזיקה בעט – מצלמה, ומיד הודיע על כך לשופט. 

 

התנפלות אלימה של המאבטחים והמתנה של שעתיים באזיקים

 

המאבטח עיכב את התובעת לאחר סיום הדיון, לפי הנהלים, וזימן את המשטרה, וכך היא נאלצה להמתין במסדרונות בית המשפט כשידיה אזוקות, במשך כשעתיים תמימות. לאחר שנחקרה בתחנת המשטרה, היא שוחררה מבלי שנמצא ולו בדל ראיה אחד אשר מקשר אותה לעבירה בה נחשדה.


לטענתה, היא זכאית לפיצוי בסך 5,000 שקלים, בגין מעצרה, ובגין העובדה שנאלצה לשבת אזוקה במשך שעות, לעיני כל במסדרון בית המשפט, מבלי שנחקרה על מעשיה ועל לא עוול בכפה.


עוד טענה התובעת בכתב התביעה, כי המאבטחים אף נהגו בה באלימות, ולאחר הדיון אחת המאבטחות ממש התנפלה עליה, הפילה אותה, כשהיא מושכת את ידה האחת לאחור ומצמידה את ראשה לרצפה, כאילו היא אחרונת הפושעים.


אולם, בבית המשפט, ציירה התובעת תמונה אחרת מזו שתיארה בתביעתה. לפיה, טרם הפלתה לארץ, ניגשה אליה המאבטחת והודיעה לה כי היא עצורה, התובעת בתגובה ביקשה ממנה להציג צו מעצר, וכך לאחר חילופי דברים ביניהן וחיפוש בחפציה, התנפלה עליה בעקבות רצונה להימלט מהמקום.


המאבטח שהעיד מטעם הנהלת בתי המשפט, טען בעדותו כי לא היה כל פגם בהתנהלות המאבטחים וכי הם אף נתנו לה ללכת לנוחיות, והיא ניסתה כל הזמן להתנגד לעיכוב, כשהיא מנסה לצאת מהבניין וטוענת כי אין בסמכותם להחזיק אותה שם.


לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים, קבע השופט כי הוא מקבל את התביעה באופן חלקי בלבד. בנימוקיו להחלטתו, קבע כי בעוד החשד שהתעורר בלבו של המאבטח ושל העוזרת המשפטית היה מוצדק, הפעולות שננקטו לאחר מכן היו לקויות.


לפי השופט, עיכוב החשוד עד לבוא השוטרים פירושו עיכוב פוגעני פחות ממעצר של ממש, ואינו אמור לכלול כל הפעלת כוח נגד האדם המעוכב. ואמנם, במקרה זה, לא רק שהוכח כי הופעל כוח על התובעת, אלא שהיא עוכבה למשך זמן בלתי סביר של כשעתיים, כאשר תחנת המשטרה קרובה מאוד לבית המשפט.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


כמו כן, קבע השופט כי גם כבודה נפגע ללא כל צורך, כאשר היא נאזקה בידיה ונאלצה לשבת במסדרון, מול כל העוברים והשבים.


לפיכך, קבע השופט כי יש לפצות את התובעת בסך כולל של 2,200 שקלים, וזאת למרות שהחשד למעצרה נמצא סביר. כמו כן, חויבה הנהלת בתי המשפט לשלם את הוצאות המשפט בסך 700 שקלים.


ת"ק 3758-06-14