חטיפה או עלייה לארץ? בית משפט לענייני משפחה בירושלים דן בשאלה זו במסגרת תביעתו של אב נגד אם הילדים בדרישה להשיב אותם לארצות הברית, לאחר שנלקחו לארץ ללא רשותו. בית המשפט קבע כי מקומם של הילדים בניו יורק ולא בישראל.


בתביעתו, שהוגשה לאחר שאשתו לא שבה לביתם לאחר ביקור בארץ, טוען האב כי הרשה לאשתו לטוס עם הילדים לביקור קצר, וכיוון שהיא אינה מוכנה לחזור, ואף לקחה את כל חפציה, על בית המשפט להתייחס למקרה כאל חטיפה בהתאם לאמנת האג, ולהורות על חזרתם המיידית של הילדים לביתם הטבעי בניו יורק.


התובע אמנם נולד בישראל אולם היגר עם הוריו לארצות הברית כשהיה בן 5 שנים בלבד. כשמלאו לו 11 חזר לישראל, אך היגר שנית עם משפחתו בגיל 18 ושם נשאר עד היום. בבעלותו אזרחות ישראלית ואמריקאית והוא משתייך לעדה החרדית.


את אשתו פגש התובע באמצעות שידוך. האישה הינה ילידת ארצות הברית שחיה כשנתיים בארץ, ואף היא מחזיקה בשתי אזרחויות. לשניים נולדו שני ילדים והם גרו בניו יורק, כאשר האב פרנס את המשפחה בעבודות שונות, והאם נותרה עקרת בית. שני ילדיהם, בני 4 ו-6, מחזיקים באזרחות אמריקאית בלבד.


לפי כתב התביעה שהגיע, הגיעו האם עם שני ילדיה לארץ למטרת ביקור קצר בן 24 ימים בחודש פברואר 2014 לאחר שקנו כרטיס הלוך ושוב, אולם כאשר מועד החזרה הגיע התחוור לתובע כי אשתו אינה מתכוונת לחזור, וכי היא מעוניינת להישאר דרך קבע בישראל.


האב המודאג ניסה לדבר ללב אשתו, ואף גייס לשם כך רבנים מהקהילה ובני משפחה, אולם האישה לא וויתרה ואף שלחה אדם מטעמה לאסוף את חפציה וחפצי הילדים מדירתם בניו יורק ולהעבירם ארצה. לאחר שהבין הבעל כי אין לשכנעה, עתר בשתי תביעות מקבילות כנגדה, האחת בניו יורק בתביעת משמורת והשניה בישראל בתביעה להחזרת הילדים.


אם הילדים: לא מדובר בחטיפה כי אם בעלייה מתוכננת לישראל


מנגד, טענה האישה כי לא מדובר כלל בחטיפה אלא ביישום התכנית עליה שוחחו הצדדים טרם הגעתה לארץ. לטענתה, זה זמן רב שהם מתכננים לעשות עלייה, ובעלה בעצמו ביקש ממנה לנסוע עם הילדים ולחכות לבואו. כאשר הבינה שהוא אינו מתכוון להגיע, ועלה בלבה חשש כי הוא מתכוון אולי להתגרש ממנה, הזדרזה והגישה תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני.


לפיה, ממילא לא מדובר במקרה של חטיפה שכן המקום הטבעי של הילדים הוא בארץ, כיוון שהם תכננו לעלות לארץ ולהפוך את ישראל למקום משכנם הקבוע.


אמנת האג, החלה בעניינם של ילדים עד גיל 16, נועדה למעשה לשמש מעין "עזרה ראשונה" במקרים בו ישנה מחלוקת בין ההורים לגבי משמורת על הילדים, והם מחליטים לעשות דין עצמי ולהגר עם הילדים למקום אחר, ללא רשותו של בן זוגם. במקרה כזה, על בית המשפט לקבוע היכן הוא מקומם הטבעי והרגיל של הילדים, להורות על החזרתם לשם, ולהעביר את התיק הלאה לבית המשפט הרלוונטי אשר ימשיך וידון בזכויות המשמורת.


במקרה זה, מדובר על בני זוג שאינם גרושים או מצויים בהליכי פירוד, ולא התקיימו כל הליכים משפטיים בעניינם. בית המשפט נדרש לקבוע האם מדובר בחטיפה הלכה למעשה, ומהו לפיכך המקום הרגיל של הילדים.


לאחר שמיעת טענות בני הזוג בעניין, קבעה השופטת כי מקום המגורים הרגיל של הילדים הינו בארצות הברית, שכן לא רק שנולדו שם וחיו במקום כל ימי חייהם, אלא שאף הוריהם הינם אזרחי המקום אשר נישאו בניו יורק והקימו שם את ביתם. כמו כן, הם דוברי אנגלית בלבד, והגיעו לראשונה לארץ רק בביקור נשוא התביעה.


האם ההורים באמת תכננו לעלות לארץ?


כעת, נותר לשופטת לקבוע האם הביקור היה למעשה בהסכמת הבעל במסגרת יוזמת שניהם לעלות לארץ. לשם כך בדק בית המשפט את העובדות, וגילה כי כל התנהלותה של האישה מרמזת על כך שמדובר במעשה שלא תוכנן קודם לכן, ואף לא היתה הסכמה לגביו.


כל טענותיה בעניין ההכנות שערכו השניים לקראת העלייה לישראל הוכחו כלא נכונות על ידי הבעל. כך למשל רכשה האישה כרטיסי טיסה הלוך ושוב, כך נמצא כי השניים לא חתמו על מסמכים מול הסוכנות היהודית, לא רכשו דירה בארץ, לא ביררו לגבי מקומות עבודה לבעל ועוד. כמו כן, לא הוכיחה האישה כי היא חיפשה מסגרת חינוכית לילדיה, ואף לא הודיעה בבית הספר בניו יורק על עזיבתם באמצע שנת הלימודים.


עוד נמצא כי היא התגוררה בבית אחותה כל אותה התקופה, לא ביקשה לשכור דירה לבדה, ואף ביקשה שחפציה יובאו לארץ בידי מכר לאחר העזיבה באופן פתאומי ולא מאורגן.


כל אלה ועוד מלמדים על כך, לפי השופטת, כי האישה למעשה החליטה להישאר בארץ, בין אם בשל היחסים עם הבעל שעלו על שרטון ובין אם בשל מחלה שהתגלתה אצלה; תהא הסיבה אשר תהא, בית המשפט קבע כי לפי כל אלה, על האישה לטוס בחזרה עם ילדיה לארצות הברית.


יש לך שאלה?

פורום חטיפת ילדים | אמנת האג
פורום בית משפט לענייני משפחה


כיוון שמרגע עזיבתה פינה בעלה את הדירה המשותפת, הורה בית המשפט כי הוא ידאג לדירה אחרת בה יגורו אשתו וילדיו, וכי הם מחויבים לחזור בתוך 15 ימים. במידה והאישה תסרב לכך, היא תלווה לשדה התעופה על ידי משטרת ישראל. כמו כן, חויבה האישה בהוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים.


תמ"ש 16151-07-14