בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל בשבוע שעבר (יום ה') את תביעתו של חבר קיבוץ אשר טען כי בת דודתו הוציאה נגדו לשון הרע, והשפילה אותו בפני יתר חברי הקיבוץ. למרות שבית המשפט קיבל את תביעתו במלואה, הוא פסק לו סכום נמוך הרבה יותר מכפי שביקש.
לפי כתב התביעה, טען התובע כי בחודש יוני 2012, כאשר שהה יחד עם חבריו ובני משפחתו בבריכת הקיבוץ, ניגשה אליו בת דודתו, ששהתה אף היא במקום עם בני משפחתה, והחלה לצעוק עליו ולהטיח בו אמירות מעליבות.
הרקע לאירוע הטעון, טמון בסכסוך שנוצר בין האימהות של הצדדים במסגרת הליך משפטי שנערך בנוגע לירושת אימן.
לטענת התובע, הוא הבחין בבת דודתו כשהגיע למקום, וניסה ככל שביכולתו להתחמק ממנה, מאחר וסכסוך האימהות יצר קרע עמוק בין המשפחות. אולם, ניסיונותיו עלו בתוהו, שכן זמן קצר לאחר מכן ניגשה אליו בת הדודה והשפילה אותו מול כל באי הבריכה. בין יתר האמירות שהשמיעה כנגדו, קראה לו ולמשפחתו "גנבים", טענה כי יגיעו לגיהינום בעקבות התנהלותם בהליך המשפטי, ואיימה כי הם ישלמו בבוא היום על העוול שנגרם לאמה.
התובע ציין והדגיש כי הוא בחר להתעלם מהאשמות והמילים הקשות שהוטחו לו, חרף ההשפלה שספג, ולא ענה לה כלל. בתביעתו טען כי כל האמירות עולות לכדי לשון הרע, וכי הן נאמרו בכוונה להשפילו ולבזות אותו בפני משפחתו, חבריו ויתר באי המקום.
לדבריו, מאחר ודרישתו מהנתבעת להתנצל בפניו לא נענתה, הוא פנה לבית המשפט בתביעה לפיצוי בסך 50 אלף שקלים.
הנתבעת: הדברים נאמרו בכעס כתגובה לתנועה מגונה שהחווה כלפיה
מנגד, הציגה הנתבעת תמונה שונה לגמרי מזו של בן דודתה, וטענה כי כל פעולותיו, החל מהמכתב שנשלח אליה בדרישה להתנצלות וכלה בתביעה נגדה, נגועות בחוסר תום לב, ונעשו במטרה לנסות ולשנות את תוצאות ההליך המשפטי הדן בירושה, שכן היא שימשה שם כעדה.
לטענתה, כאשר שהתה בבריכה באותו היום, הבחינה לפתע בתובע ממרחק, כשהוא מחווה תנועה מגונה כלפיה בשתי ידיו. הנתבעת כעסה על המעשה הנלוז, וניגשה אל בן דודתה בזעם כשהיא בסך הכל מביעה דעתה על הסימנים הבוטים שהחווה לעברה.
הנתבעת לא הכחישה את מילות הגנאי שנאמרו, אך טענה כי הן כוונו רק כלפי אם התובע, וכי המילה "גנבת" בה השתמשה, אינה עולה לכדי לשון הרע שכן כל דבריה אמת והיא יכולה לחסות תחת הגנת "אמת דיברתי". כמו כן, לטענתה, זו היתה דרכה להביע את דעתה על סכסוך הירושה.
בתגובה, טען התובע כי כלל לא ידע שהנתבעת משמשת כעדה במשפט, והוא ניסה להתחמק ממנה ובוודאי שלא החווה תנועות מגונות כלפיה.
מטעם התביעה העידו אביו של התובע וחברת קיבוץ נוספת שהיתה עדה לאירוע. בעדותו, טען אביו כי משום מקום הופיעה הנתבעת והחלה לצעוק על בנו, לקלל ולגדף ומיד אחר כך ברחה מהמקום. לטענתו לא היתה כל התגרות בה.
גם חברת הקיבוץ סיפרה סיפור דומה, והוסיפה כי התובע היה נבוך מאוד, ופניו הלבינו. כמה דקות אחר כך הוא ביקש סליחה מהסובבים אותו ויצא עם אשתו משטח הקיבוץ.
לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים, קבעה השופטת כי דבריה של הנתבעת לא נאמרו רק כלפי האם, כפי שטענה, אלא כלפי המשפחה כולה, וכי ידעה מטבע הדברים שמכורח הנסיבות דבריה ישפילו את התובע בפומבי.
עוד קבעה השופטת כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי הוא מוגנת תחת "אמת דיברתי", ואף לא הוכחה כל התגרות מצד התובע.
יש לך שאלה?
פורום לשון הרע
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
יחד עם זאת, התייחס בית המשפט לגובה הפיצויים שביקש התובע שעמדו על סך של 50 אלף שקלים, וקבע כי בנסיבות המקרה, אין מקום לחייב בפיצוי גבוה כל כך ללא הוכחת נזק. על כן, חייב בית המשפט את הנתבעת בפיצוי בסך כולל של 6,000 שקלים לתובע בגין הוצאת לשון הרע, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 שקלים.
ת"א 15910-12-12
.jpg)
.jpg)
