האם התואר "רב" נחשב פחות מתואר ראשון או שני שהושג באוניברסיטה? בשאלה זו דן בשבוע שעבר (יום ב') בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, כאשר בסופו של הדיון הוחלט כי אין למעשה לבית הדין הסמכות להתערב בהחלטת משרד החינוך לדרוש תואר ראשון שאינו הסמכה לרבנות, גם מהמגזר החרדי. יחד עם זאת, הציע השופט פתרון יצירתי אחר לבעיה.
התביעה הוגשה על ידי שני חרדים אשר הוסמכו לרבנות, ואף מחזיקים בתואר אקדמי במשפטים שהתקבל מהקמפוס החרדי בקרית אונו. הם הגישו תביעתם נגד שר החינוך דאז, גדעון סער, וכן נגד נציב שירות המדינה.
בתביעתם, טענו השניים כי דרישתו של משרד החינוך, כי תפקיד מפקח בבתי ספר חרדיים דורש בצדו תואר ראשון אקדמי, גובל למעשה באפלייתו של הציבור החרדי, אשר פעמים רבות מבקש להתרחק מן התארים האקדמיים מתוך אידיאולוגיה.
התביעה: אי קבלת תואר הסמכה לרבנות הינו עלבון למוסד הרבני ולתפקיד הקשה
עוד טענו כי ההתעקשות שלא לקבל תואר הסמכה לרבנות כתואר אקדמי רלוונטי, הינו עלבון מוחלט לתפקיד הרבנות וללימודים הקשים המלווים אותו. לטענתם, ההסמכה לרבנות עולה בעשרות מונים מבחינת הקושי האינטלקטואלי, על זה המצוי בלימודים אקדמיים של חול.
אדם המבקש להיות מוסמך לרב, צריך לגלות יכולות אינטליגנטיות גבוהות ביותר, יכולת למידה רמת מעלה, ויכולת להתמודד עם סוגיות מורכבות הרבה יותר מאלה המצויות בתואר אקדמי "רגיל". לפיהם, מדובר בהשפלת אלו המבקשים לקבל הסמכה, ופגיעה קשה בהם.
כמו כן, טענו התובעים כי ההחלטה על התנאים הנוקשים התקבלה ללא כל תשתית עובדתית, וללא כל סיבה הגיונית, כאשר לא נערך כל מבחן לבחינת משקלם של הקריטריונים השונים, ולהשלכות ההחלטה על הציבור הדתי. יתרה מכך, טענה התביעה, במקרה זה, בו הדרישות מופנות לתפקיד מפקח בבתי ספר חרדיים, ההסמכה לרב רלוונטית הרבה יותר מתואר כללי שאין לו נגיעה כלל לבתי הספר החרדיים.
מנגד, טען משרד החינוך באמצעות המדינה, כי שמורה לו הזכות לקבוע דרישות כראות עיניו, ואין מקום לבית המשפט לשנות החלטות אלה. כמו כן, ציינה המדינה את העובדה כי ממילא התחשבה במגזר החרדי, והפחיתה את הדרישות מהמפקח, כאשר במגזר החילוני הוא נדרש לתואר שני, ובמגזר החרדי הוא נדרש לתואר ראשון בלבד.
המדינה אף התייחסה לדברי התביעה בדבר היכולות האינטלקטואליות רמות המעלה אשר נדרשות לאדם החרדי המבקש להיות מוסמך כרב. לטענתה, ההתעקשות על תואר אקדמי אינה תלושה מהמציאות. תואר שכזה, לפיה, טומן בחובו אוצרות שאינם נמצאים בהסמכה לרבנות, וזאת מבלי לזלזל במוסד המכובד.
המדינה: בתואר אקדמי ניתנים כלים ביקורתיים המתאימים יותר לתפקיד
כך למשל, בתואר אקדמי ראשון ניתנים הכלים לחשיבה ביקורתית, וכן חשיפה למגוון רחב של דעות וגישות שונות, דבר אשר אינו קיים בלימודי ההסמכה לרבנות. כמו כן, ניתנים כלים לפיתוח הכתיבה והמחקר, הבעת ביקורת בונה ועוד, אשר הינם רלוונטיים וחשובים ביותר לתפקידו של המפקח.
לבסוף, ציינה המדינה כי כאשר פתחה את המכרז, הגיעו אליה בקשות רבות מחרדים אשר עומדים יפה בכל הקריטריונים שהוצבו, ומכאן שאין כאן אפליה נגד ציבור שלם אשר אינו מסוגל כלל לעמוד בדרישות שהוצבו בפניו.
בבואו לדון בפסק הדין, קבע ראשית השופט כי חשיבות ההסמכה לרבנות אינה עומדת כאן למבחן, ואין מקום כלל לערוך השוואה בין התארים השונים, על מנת למצוא פתרון לבעיה. עוד שיבח בית הדין את עבודת הקודש החשובה שעושים הרבנים השומרים על גחלת היהדות, וציין כי למרות שמדובר בתפקיד רם מעלה, אין זה רלוונטי למשפט ולא יסף עוד בעניין זה.
לאחר מכן, ניגש השופט לבדוק האם הוכחה טענת האפליה, והאם מדובר באמת בדרישה בלתי הוגנת כפי שסברה התביעה.
לאחר בחינת טענות הצדדים, קבע השופט כי אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה מנהלית זו, ועל כן יש להשאיר את ההחלטה על כנה. לפיו, העובדה כי ניגשו למשרה כ-700 מועמדים מהמגזר החרדי, המחזיקים בתואר ראשון, הינה הוכחה מספקת לכך כי לא מדובר בדרישה שאין לה אחיזה במציאות. כמו כן, לפי השופט, משרד החינוך התחשב בהחלטתו במגזר החרדי, והפחית את דרישות התפקיד בהתאם.
בסיום דבריו, קבע השופט כי תנאי הסף שנקבעו אינם פוגעים בחופש העיסוק או בשוויון ההזדמנויות בעבודה, מאחר וממילא ישנה שונות רלוונטית, ואדם המבקש למלא תפקיד של מפקח, לא יוכל לעשות זאת ללא תואר ראשון מתאים, גם אם יש לו הסמכה לרבנות, אשר אינה למעשה מכשירה לתפקיד זה.
יש לך שאלה?
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
לפיכך, דחה השופט את התביעה, לא לפני שהציע לצדדים להגיע להסכמה אשר תוביל, לדבריו, לאחדות שלום ורעות בין המגזרים. לצורך כך, הציע אף למנות נציגות רחבה מהמגזר החרדה בועדה המתאימה אשר תהיה מאוזנת יותר, מבחינת הכוחות המשפיעים על מגזר שלם. על כן, הורה בית המשפט להעביר עותק מפסק הדין לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך, על מנת שיגיעו להסכמות בין הצדדים.
ס"ע 28454-01-11
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
