המושג "מחלת מקצוע" משמש לתאר פגיעות שנגרמו לעובד כתוצאה ממשלח ידו. בניגוד לתאונת עבודה, מחלת מקצוע אינה מהווה פגיעה חד פעמית והיא לא מופיעה נקודתית במקום ובזמן מסוימים, אלא היא מתגבשת לאורך זמן עקב תנאי העבודה. כאשר מדובר בעובדים שכירים, מוגדרת מחלת מקצוע כמחלה בה לקה העובד במסגרת העבודה אצל מעבידו או מטעמו של המעסיק. באשר למבוטח עצמאי, תחשב כמחלת מקצוע מחלה שלקה בה עקב הפעולות הנדרשות ממנו במסגרת תפקידו.


ביטוח לאומי מכיר אך ורק במחלות מקצוע המופיעות ברשימה שפורסמה על ידו בחוק הביטוח הלאומי. ליקוי רפואי המופיע בחוק, יוצג לצד אחוזי הנכות המוענקים לסובל מליקוי זה. מחלות מקצוע נפוצות הן ליקויים שנגרמו בעקבות הרמה של משאות כבדים, ליקויי שמיעה וטנטון (רעש מונוטוני באוזניים ללא מקור חיצוני) וכן חשיפה כרונית לחומרים מסוכנים שבעטיים התפתחה מחלת סרטן, או מחלת נשימה.


כיצד אוכל להראות שלקיתי במחלת מקצוע?


על מנת להוכיח בפני ביטוח לאומי שלקית במחלת מקצוע, יש להצביע על קיומם של שלושה תנאים מצטברים: ראשית, על המחלה להופיע כמחלת מקצוע בתקנות הביטוח הלאומי. שנית, יש להראות שהמחלה התפרצה בזמן שהייתה קבועה בתקנות כמחלת מקצוע. שלישית, יש להראות קשר סיבתי בין המחלה לבין מקום העבודה, כלומר להוכיח שהעובד לקה במחלה עקב עבודתו אצל המעסיק או מטעמו.


ככלל, בית המשפט אינו מזדרז לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין מקום העבודה.


במידה ועולה חשש כי עובד לקה במחלת מקצוע, עליו לפנות למרפאה תעסוקתית במסגרת קופת החולים בה הוא מבוטח. לאחר שהרופא יקבע כי המחלה נגרמה עקב העבודה, הוא יפנה את העובד למוסד לביטוח לאומי על מנת להגיש תביעת פיצויים. במקביל, ידווח הרופא על המחלה לאגף הפיקוח של משרד התעשייה והמסחר. לאחר הגשת הבקשה לביטוח לאומי, על המבוטח לעבוד וועדה רפואית הקובעת את אחוזי הנכות שנגרמו כתוצאה מהמחלה.


המוסד לביטוח לאומי מסרב להכיר במחלתי, מה אוכל לעשות?


ישנם מצבים רפואיים שונים שהגדרתם כמחלת מקצוע נוטה להיות שנויה במחלוקת, אם בגין מצב רפואי קודם, או מקושי של העובד להוכיח את מנגנון עבדותו. במקרים אפורים אלה, חשוב להקדים ולהיוועץ עם עורך דין טרם הגשת התביעה שיוכל ללוות את העובד לכל אורך התהליך.


בפעמים בהן המוסד לביטוח לאומי מקבל החלטה לדחות את תביעתו של העובד ומסרב להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.


מהי חובת המעסיק?


כאשר עולה חשד כי עובד חלה במחלה כתוצאה מעבודתו על המעסיק לברר האם מופיעה המחלה ברשימת מחלות המקצוע. במידה וכן, ישנה חובה להודיע על המחלה מידית לאגף הפיקוח על העבודה, כדי שתיערך חקירה. בכל מקרה, המעסיק יפנה את העובד לבדיקה אצל רופא תעסוקתי כדי לקבוע האם אכן נגרמה המחלה כתוצאה מתנאי העבודה.


מהי מיקרוטראומה?


כאמור, מחלות מקצוע הן מחלות הכלולות ברשימה סגורה הקבועה בחוק. על אף שרשימה זו התעדכנה מספר פעמים לאורך השנים, ידועות כיום חבלות ומחלות שונות שראוי להכליל ברשימה אך אינן נמצאות בה. משום כך נוצרה בפסיקת בית הדין לעבודה הגדרה משפטית המכונה "מיקרוטראומה", מונח שאינו מופיע בחוק הביטוח הלאומי, ופירושו: פגיעה שהתגבשה לאורך שנים, כתוצאה מפגיעות זעירות וחוזרות, אשר נגרמו לאיבר מסוים במהלך העבודה. באופן זה מכיר החוק במקרים שבהם הוכיח העובד, כי פעולה מסוימת אשר עשה באופן שיטתי במסגרת עבודתו הביאה לשחיקה מצטברת באיבר מאיבריו.


להלן מספר דוגמאות -


האם ליקוי שמיעה יוכר כמחלת מקצוע?


על מנת להכיר בפגיעה בשמיעה כמחלת מקצוע במידה ומתקיימים מספר תנאים. ראשית, העובד נחשף בעבודתו לרעש מתמשך, העולה על סף הרעש המותר לפי פקודת הבטיחות בעבודה. כתוצאה מכך, פחת כושר השמיעה בכל אחת מאוזניו של העובד נפגע בשיעור של 25 דציבלים לפחות. על העובד להגיש את התביעה למוסד לביטוח לעאומי בתוך שנה מהיום שבו תועד הליקוי בפעם הראשונה על ידי רופא, או היום שבו לדעת הוועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה, המוקדם מבניהם.


האם טנטון (רעש תמיד באוזניים) יכול להיות מוכר כמחלת מקצוע?


מעל ל-60 אחוז מהעובדים ששמיעתם ניזוקה על רקע חשיפה לתנאי רעש מתמשכים סובלים גם מטנטון כרוני המתבטא בשמיעת קולות זמזום או צפצוף נעדרי מקור חיצוני ממשי. בשנים האחרונות, לאור המודעות לנושא וגידול במספר הפניות, המוסד לביטוח לאומי נוטה להקשיח את עמדתו בכל הקשור לטנטון. טנטון עשוי להיות מוכר כמחלת מקצוע אך רק כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: כושר השמיעה פחת בכל אחת מהאוזניים בשיעור של 25 דציבלים לפחות בתדירויות הגבוהות, הבעיה תועדה לראשונה לפני שהמבוטח חדל לעבוד בתנאי חשיפה לרעש המזיק וכמו כן, הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה את העובד לפנות פניות חוזרות לטיפול רפואי, המתועד במסמכים רפואית.


האם צרידות נחשבת למחלת מקצוע?


פגיעה במיתרי הקול כתוצאה משימוש יתר היא מנת חלקם של מרצים, זמרים, מורים, מדריכים ומאמנים רבים אך ככלל, צרידות אינה נחשבת למחלת מקצוע. ואולם, תחת נסיבות מסוימות ניתן להתייחס אליה כאל כמיקרוטראומה המזכה את העובד בפיצויים. על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בצרידות כטראומה מתמשכת למיתרי הקול, יהיה על העובד להוכיח קשר סיבתי לתפקידו בעבודה, וכן לשלול הסברים אלטרנטיביים למצב, כגון דלקת גרון או אלרגיה.

 

יש לך שאלה?

פורום מחלת מקצוע


אחת הטעויות הנפוצות של נפגעים מצרידות, היא להראות שהבעיה קיימת ממזמן והחמירה בתקופה האחרונה. טענה כזו תביא את המוסד לביטוח לאומי לטעון כי חלה התיישנות, על פי הסעיף הקובע כי יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מיום היווצרות הבעיה. לאור העובדה כי תביעות פיצויים מחמת צרידות נוטות להידחות בבית המשפט, מומלץ במקרה זה להיערך כראוי ולהיעזר בעורך דין מתאים.