לעתים, גם בדיקה רפואית פשוטה יכולה להסתיים באסון, וגם ניתוח פשוט ושכיח עלול להסתיים במוות. מקרים אלה אמנם אינם רבים או שכיחים מאוד, אך גם אינם נדירים מספיק. הם מתרחשים מספיק פעמים בכדי ליצור ענף משפטי רחב הנקרא "רשלנות רפואית".


לאחר ניתוח שלא צלח, או בדיקה שהובילה לאסון רפואי, נבדקת האפשרות האם הרופא המטפל פעל ברשלנות. במקרה בו הוכח כי אותו אסון התרחש בעקבות רשלנותו של הצוות הרפואי, אזי ניתן להגיש תביעה לבית המשפט במטרה לקבל פיצויים בגין תוצאות המקרה.


כך למשל, האדם שנפגע בעצמו יוכל להגיש תביעה, וכן במקרים חמורים יותר, יורשיו של המנוח יוכלו להגיש תביעה על רשלנות בשמו ולקבל פיצויים אשר יוכנסו לעזבונו.


אולם, בעקבות התחום הרפואי הסבוך והמקרים הרפואיים הקשים, ובעקבות הצורך במומחים שונים, תביעה בגין רשלנות רפואית אינה קלה כלל, ופעמים רבות נמשכת על פני זמן רב, וכרוכה בהוצאות משפטיות רבות.

 

באילו מקרים נגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?


אדם אשר חושד כי במהלך ניתוח פשוט שהסתבך, הרופא פעל ברשלנות, צריך להיות בטוח בכך לפני הפניית אצבע מאשימה. הוא צריך לברר האם הרופא נהג בצורה סבירה, האם הוא חרג מהנהלים במהלך הניתוח, האם הוא נקט באמצעי הזהירות שנדרשו על מנת להבטיח את שלומו של המטופל, ועוד.


מאחר והאדם הפשוט אינו בקיא בחומר הרפואי, בשיטות הטיפול ובנהלים, עליו להתייעץ עם רופא מומחה בעניין ולבקש את חוות דעתו.

 

חוות דעת מומחה


בכל תביעה בגין רשלנות רפואית, יינתן משקל רב לחוות דעת מומחה אותה יגיש התובע לבית המשפט. המומחה פעמים רבות אף ייחקר בחקירה נגדית אודות התיק, ועל כן, חשוב להיעזר במומחה אשר בקיא בחומר התביעה ואשר שימש בעבר כמומחה בדיונים בבית המשפט.
חוות דעת מומחה אינה ניתנת בחינם, והיא כרוכה בתשלום גבוה, העשוי להגיע עד לסכום של 20 אלף שקלים, תלוי בוותק הרופא, בתחום הרפואי ובדרישותיו. כאשר מדברים על "תביעה יקרה" ועל הקושי שבהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, מתייחסים בעיקר לתשלום שעל התובע לשלם עבור חוות הדעת. התשלום יינתן לפני תחילת המשפט, וללא קשר לתוצאותיו.


יחד עם זאת, ייתכן ולאחר שהשופט יקבל את תביעתכם, הוא יחייב את הנתבע בהחזר עבור התשלום למומחה הרפואי בנוסף לפיצויים שיתקבלו.


שכר טרחת עורך דין


תשלום נוסף שיש לקחת בחשבון, טרם הגשת תביעה בגין רשלנות, הוא שכר הטרחה לעורך הדין המייצג בתיק. לנוכח אופי התביעה, עורכי הדין נוטים לבקש שכר טרחה לפי אחוזים שייגזרו מתוך הפיצוי שיתקבל בסופו של המשפט. עם זאת, אין זה אומר כי במידה ולא יתקבל פיצוי לא ישולם שכר הטרחה.


עליכם לקחת בחשבון כי תביעות אלו, מטבע הדברים, עלולות לקחת זמן רב, ועבודת עורך הדין הינה סבוכה וקשה, על כן, האחוז המתבקש יהא גבוה מתביעות אחרות, ויעמוד בדרך כלל בשיעור של בין 20% ל-30%, והכל בהתאם לדרישות עורך הדין. כמו כן, גם אם תפסידו בתביעה תיאלצו לשלם שכר טרחה, בעבור העבודה הקשה שעשה עבורכם עורך הדין. לפיכך, כדאי להגיש תביעה רק אם יש סיכוי ממשי לקבלתה, ורק אם נראה כי הסיכוי לקבלת פיצויים הוא גדול מאוד.


מהם המבחנים שנבחנים בבית המשפט על מנת לקבוע רשלנות רפואית?


לאחר שבדקתם את סיכוייכם, קיבלתם חוות דעת רפואית מהימנה, וסיכמתם עם עורך הדין על שכר הטרחה, הנכם מוזמנים לבית המשפט. כיצד קובע בית המשפט האם אכן מדובר ברשלנות?


כיוון שבראשו של הדיון יושב שופט ללא רקע רפואי, הוא נעזר בשלושה מבחנים אשר נקבעו בהוראת עוולת הרשלנות הקבועה בפקודת הנזיקין. שלושת המבחנים הינם: חובת זהירות, הפרת חובת זהירות על ידי סטייה מהתנהגות סבירה, והתרחשות נזק וקיומו של קשר סיבתי בינו לבין הפרת החובה כלפי המטופל. בבדיקת מבחנים אלה, נעזר השופט הן בחומר הרפואי המונח לפניו, הן בעדויות, והן בחוות הדעת שהגישו הצדדים.


במבחן הראשון, חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, בוחן בית המשפט האם חלה חובת זהירות על הרופא כלפי המטופל. חובת הזהירות בעצם אומרת כי כאשר הרופא חושד כי ייתכן סיכון בטיפול, ולו הקטן ביותר, מתקיימת חובת זהירות. אגב, אין זה משנה כלל אם היה זה טיפול אשר נעשה ביוזמתו של המטופל או כזה שנעשה בעצתו של הרופא.


במבחן השני, בהנחה כי קבע השופט שחלה חובת זהירות כלפי התובע, בוחן בית המשפט האם בהתנהלותו הפר הרופא את חובת הזהירות, והאם נקט באמצעי זהירות מספקים. בבחינה זו, בודק השופט האם הרופא אבחן את התובע בצורה מספקת, האם הוא התייעץ עם רופא בכיר במהלך הטיפול, האם הוא ביצע בדיקה נוספת לפני שחרורו מטיפול או מאשפוז ועוד.


הקשר הסיבתי שבין הנזק שנגרם לבין התרשלות הרופא


במבחן האחרון, בוחן בית המשפט האם אכן התרחש נזק והאם ישנו קשר ישיר בין הפרת החובה, שנקבעה קודם לכן, לבין הנזק שנגרם לתובע. בשלב זה נעזר השופט בחוות הדעת הרפואיות ובמידה וקיים פער גדול בין חוות הדעת של הצדדים, ממנה בית המשפט מומחה מטעמו.


המומחה הרפואי נותן דעתו לגבי הקשר הסיבתי שבין הנזק להתנהלות הרופא, ובמידה ובית המשפט קובע כי אכן ישנו קשר, הוא פונה לקבוע האם הקשר הסיבתי מספק קשר סיבתי משפטי אשר מחייב את הרופא בפיצויים, כלומר, האם הרופא יכול היה לצפות את הנזק שנגרם, ולהימנע מהתרשלות.


כיצד ייקבע גובה הפיצויים?


במקרה בו השופט קבע, לאחר כל המבחנים, כי הרופא לא פעל כראוי, ונהג ברשלנות המחייבת אותו בפיצויים, פונה השופט לקבוע את גובהם. גובה הפיצויים יקבע לפי המסמכים שיוגשו לבית המשפט, לפי ההוצאות הרפואיות, מידת הכאב והסבל, עזרת צד ג', הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, ועוד.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
פורום רשלנות רפואית אונקולוגיה | סרטן
פורום רשלנות רפואית בלידה
פורום רשלנות רפואית שיניים


מי ייתן ותיקים בגין רשלנות רפואית יתמעטו ויעברו מן העולם ומאולמות בתי המשפט; עד אז, כדאי לפעול בחוכמה, להקפיד על שמירת מסמכים רפואיים רלוונטיים, לבקש חוות דעת מקצועית מרופא מומחה ומנוסה, ולהיעזר בעורך דין טוב והגון אשר יהיה כן אתכם לגבי הסיכוי לקבלת הפיצויים בסופו של ההליך הארוך.