אישה כבת שישים, קוסמטיקאית במקצועה, תבעה את עיריית נתניה לאחר שנתקלה במרצפת בולטת בזמן שצעדה ברחוב, ונפלה. כתוצאה מהנפילה, ספגה האישה מכות יבשות בכתפיים, בפנים ובאף. בבדיקה הרפואית נמצא, כי היא סובלת מהגבלה בטווח התנועה של הכתפיים ומקרע גדול בכתף שמאל, ונקבעה לה נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור של 20 אחוז.
לאחר התאונה, צילמה האישה את מקום האירוע והודיעה למוקד העירוני על המפגע. כעבור מספר ימים, הגיע נציג מטעם העירייה, ביקש ממנה להראות לו את המקום הבעייתי ותיקן את המרצפת הבולטת. האישה צילמה שוב את המדרכה מיד לאחר תיקון הנזק ואת התמונות הציגה בבית המשפט.
העירייה: עובדי הרשות המקומית לא יכולים להיות נוכחים בכל מקום ובכל זמן
לפי דיני נזיקין, הרשות המקומית נושאת באחריות כלפי נפילה במקרים בהם קיים סיכון בלתי סביר למשתמשים בדרך. בהמשך לכך, טענה התובעת כי אכן מדובר במפגע מסוכן, שלא הייתה כל אהרה לגביו. העירייה, מצידה, טענה כי המדרכה נמצאת בקרבת מקום מגוריה של האישה, ולכן ראוי היה לצפות כי זו תנהג ביתר זהירות. בנוסף טענה העירייה כי לעובדי הרשות המקומית אין אפשרות להיות נוכחים בכל מקום ובכל זמן.
השופט לא השתכנע מנימוקי העירייה, וקבע כי מדובר במפגע שניתן היה לצפות ולמנוע. מאחר והעירייה לא הציגה ראיות להיקפו של הפיקוח העירוני, לא ניתן לפטור אותה מאחריות. בנוסף, העובדה שהעירייה תיקנה את המפגע מיד לאחר הדיווח תומכת בגרסתה של התובעת כי מדובר במפגע מסוכן. בדיון צוין כי האישה הותירה רושם אמין וכי עדותה לא נסתרה בחקירה הנגדית. כאמור, העדות קיבלה תמיכה נוספת בתמונות שצורפו לתצהיר – תמונות מיום האירוע, וכן תמונות מהמקום לאחר תיקון הנזק.
השופט: גם התובעת היתה צריכה להיזהר בדרך
השופט לקח בחשבון את היקף הפגיעה, גילה של הנפגעת, העבר התעסוקתי שלה, כישוריה, ועדויות של בני משפחה והעריך את הפגיעה בכושר ההשתכרות בגבולות שיעור הנכות. השופט השתכנע מהראיות שהציגה האישה לפיהן אכן הייתה בתהליך של פיתוח העסק קודם לפציעה, אך הסביר כי יש לקחת בחשבון גם את גילה של התובעת בעת האירוע ואת העבר התעסוקתי שלה. השופט לא התעלם מטענת העירייה, לפי יש לקחת בחשבון גם מידה של אשם תורם, מאחר ומדובר באזור המוכר היטב לאישה, ובמדרכה בה היא עוברת באופן קבוע בדרכה לעבודה והעריך את קיומו של אשם תורם בגבולות עשרים אחוזים.
יש לך שאלה?
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
בסופו של דבר, נקבע כי התובעת זכאית לפיצוי על הפסד הכנסה בחודשים שלאחר התאונה וכן לפיצוי גלובאלי על אובדן עתידי של הכנסה בסף 70 אלף שקלים. בנוסף זכאית האישה לפיצוי על ההוצאות שנגרמו לה וכן ופיצוי בגין הסבל הגופני בתקופת הטיפול והשיקום. בסך הכול נקבע לטובת האישה פיצוי בגובה של 145 אלף שקלים, כאשר ממנו ינוכו 20 אחוזים בגין אשם תורם.
ת"א 43458-10-10